אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שמיני › לג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שמיני · לג

לב

דין דתרומה בזמן הזה הוא דאורייתא וגבי שתי קופות א' של תרומה נ"ל שאמרינ' שם שאני אומר חולין לתוך חולין נפל ותרומה לתוך תרומה היינו בשרבו חולין על התרומה:

מסקינן בסוגיא דפליגי ר"ל ור' בתרומה בזמן הזה אי דאורייתא כו' דר"י סבר בזמן הזה דאוריית' ופריך לר"י ומי סבר תרומ' בזמן הזה דאורייתא הא תנן שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניה' שני סאין אחת של חולין וא' של תרומה ונפלו אלו בתוך אלו מותר שאני אומר חולין בתוך חולין נפל ואמר ריש לקיש והוא שרבו חולין על התרומ' פי' שיש באלו הקופו' יותר ממה שיש באלו הסאו' מ"ה תלינן בשאני אומ' חולין לתו' חולין נפל דאפי' לתו' התרו' נפל הא בטל מדאוריי' ברו' ור"י או' אפי' לא רבו חולין על התרומה והקשו התו' אמאי לא פליגי אמתני' דפ' ז' דתרומה שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ונפל סאה אחת לתוך אחת מהן כו' ותירצו משום דבכאן הוי חידוש יותר דליכ' למימר כולי האי אוקי חולין אחזקתו שהרי נפל סאה לתוכו אבל בסאה אחת אפשר דר"ל מודה דאוקמ' חולין אחזקתייהו ואומרים שלא נפל לתוכו שום דבר ור"ש בסדר זרעים כתב שבירושלמי נמי פליגי אמתני' ותימא בעיני איך יהו חולקי' על המתניתי' בסאה אחת דהתם ודאי איירי ברוב חולין דאי בקופ' ג"כ לא הוי אלא סאה סאה א"כ פשיטא שניכר באיזה נפלה אלא בע"כ איירי שיש בקופו' כמה סאין שלא נוכל לברר באיזה מהן נפל ומ"מ אפשר לומר הר"ן דפליגי בירושלמי איכא לאדחוקי כגון שלא ידע נמי אי הוה קופ' סאה מתחל' או ב' ופרי' בשלמ' לר"ל סבר אפי' בתרומה דרבנן נמי בעינן רבוי ולא סמכינן אשאני אומר לחוד אבל לר"י דסבר דאורייתא קשיא ומשני הא רבנן ואנא דאמרי כר"י דתניא בסדר עולם כו' שהוא דאורייתא ופריך לר' יוחנן מדרבנן לא בעי ריבוי והא תנן מקוה שיש בו מ' סאה נותן סא' מים שאובי' לתוכו ונוטל סאה אח' ממנו ואמר ר' יוחנן עד רובו פי' שצריך להשתמר שלא יתן אלא י"ט סאה ויטול י"ט סאה אבל כ' לא אלמא דבעי רוב ומשני שאני הכא גבי תרומה דאיכ' למימר שאני אומר משא"כ במקו' לומר שאני אומר מה שחזר ונוטל שאובין דהא מבלבלא ויש לי תימא רבא מאי פריך אר' יוחנן ממקוה שאני התם דאיכא למגזר שאובים אטו שאר משקין דמדאורייתא פסלי' משא"כ בתרומה בזמן הזה דליכא צד דאורייתא ובפרט מאחר שמוכח מן הסוגיא דס"ל לר"י דגזרינן דרבנן אטו דאוריית' אלא נראה בעיני דדייק מדאוקי' ר"י להאי ברייתא כרבנן ולא מוקי' אליבי' שסבר כר"י דתרומה בזמן הזה דאורייתא ונוקי הבריית' כשרבו חולין על התרומה דהא בסוגיא דהכא לא ידעינן מכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא דניבעי לאוקמי בתרומה בזמן הזה דרבנן וכן משמע קופה וסאה המוזכרי' בברייתא משמ' מסתמ' שבקופה רבו על הסאים אלא מ"ה מוקי בלא רבוי כרבנן להשמי' לנו דמדרבנן לא בעי רבוי ונ"מ אפי' היכא דאיכ' למיגזר דדוק' בתרומה ומשום חומרא דקדושה הוא דגזרי' אבל לא בע"א מ"ה פריך שפיר ממקוה ותדע שכן הוא דהא בריש אלו עוברי' פריך נמי לר' יוחנן דאמר כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא מהאי בברייתא דמוקי אף בלא רבוי ומשני הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן ולא פריך ליה וכי מדרבנן לא בעי רבוי אלא כדפרי' דהכי דייק מאחר דסבר בסוגיא כר"י ומוקי לברייתא כרבנן ומהשתא אני אומר מה שפסק הרמב"ם דתרומה בזמן הזה דרבנן והיינו דס"ל דר"י ור"ל לא פליגי אלא אליביה דר"י אבל ר' יוחנן גופא סובר כרבנן לית' כמו שהוכחתי והסמ"ג כתב שר"י בעל התו' בפרק הערל פסק נמי כן ואין ראייה כלל מדברי ר"י כי הקשה מר' יוחנן דאמר במדרש רות תרומת ומעשרות קבלו מאליה' משמע דהוי דרבנן והכא סבר ר"י דהוי דאורייתא ומשני דר' יוחנן אליביה דר' יוסי וליה לא ס"ל ועוד אמר ר"י דמה שאמר במדק רות כו' היינו שקבילו מאליה' וקדשו הארץ ולא הניחו עולי רגלים כמו שעשו למקצת מקומו' ומאחר שקדשו הוי דאורייתא א"נ שקבלו תרומה פירו' מדרבנן שלא היו מתחילה והוכיח ר"י שכן הוא דר' יוחנן לא קאמר במדרש רות שהוא מדרבנן שלא מצינו שום תנא שסבר תרומת ומעשרות בבית שני מדרבנן וא"כ ממאי נדע ר"י שר' יוחנן אליביה דר"י קאמר וליה לא סבירא הא חוזר ר"י משינוי קמא ותירץ בע"א והוכיח שכן הוא וכן כתב הטור בשם ר"י שהאידנא תרומה (אין) דאוריית' ותימא לי על ספר התרומ' שפסק נמי כדברי הרמב"ם והוכיח מפ' הערל דפליגי ר"י ור"ל אליבי' דר"י ר"ל סבר מדרבנן ור"י סבר דאוריית' ואליבא דרבנן פליגי להיפך ר"ל סבר תרומ' דאוריית' ומ"ה מוקי כשרבו חולין על התרומה ור"י סבר דרבנן והלכה כר"י לגבי ר"ל ותימא הלא מסיק בסוגיא בהדיא בשלמא לר"ל דסבר אף בדרבנן נמי בעי ריבוי משמע להדיא דלא פליגי בהכי עוד הוכיח ספר התרומה מדאמר בפ' אלו עוברין הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן ולא אמ' לי' קסבר תרומה בזמן הזה דרבנן משמע דהכי הלכתא ונאלמתי דומיה כי לא אדע מה אשיב חורפי דבר כי אדרבה משם איפכא מוכח מ"ה לא קאמר ליה קסבר דהוי משמע דר' יוחנן סבר הכי ולית' דר' יוחנן סבר כר"י דהוי דאוריית' כדמוכח הכא אלא הנח לברייתא זו דאתי' כרבנן דפליגי עליה דר"י וממשמעות הסוגי' משמע להדיא דר"י ור"ל אליביה דנפשייהו פליגי וס"ל הכי מדקמשני שם התם רבנן אנא דאמרי כר"י דתני' כו' ואם היה הפירו' אליבא דר"י באנדרוגינוס דמתני' ולא ס"ל הכי ה"ל למימ' ואנא דאמרי אליב' דר"י ור"י דאוריית' ס"ל ומקאמר סתמא **(ומה שלא גזרינן הכא אפי' בתרומה משום דבזמן הזה ליכא צד)** אנא דאמרי כר"י דתניא משמע שפסק כך שהוא סובר כר' יוסי וכן השיג הראב"ד על הרמב"ם ואמר שטעה דר"י לגבי ר"ל קיימינן והוא סבר דאורייתא והארכתי בדבר לחפש זכות ירושת, קדושת הארץ שתהא קדושה לעתיד עד מלך המשיח בלי הפסק הילכך תרומה בזמן הזה דאורייתא וגבי שתי קופות לא סגי בשאני אומר אלא צריך אף ריבוי והאידנא בא"י יפריש תרומה ומעשרו' כשיעור ויתנ' לכהן וישרפו' ויסיק' תחת תבשילו כמו שכ' ר' ברוך בס"ת לפי שכולם טמא מת ואין לנו אפר פרה אע"פ שהוא כת' דבר מועט מספי' היינו שהוא סבר תרומה ומעשרות דרבנן האידנא ואם פירות הן שלא הוכשרו ולא קבלו טומאה ולאכלן אי אפש' שהאד' טמ' ולגרום טומא' לקדשי' לא יתכן אלא צרי' לקוברן בתוך הארץ ולא יקבר בכלי שמא ימצאם אדם אחר ויאכלם ומ"מ טוב להכשיר' במים קודם שקר' עליהם שם ויפריש' אח"כ ויתנ' לכהן להסיק תחת תבשילו. ומדיני מעשר ראשון ושני וחלה אפרש בעז"ה בהלכו' חלה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה