ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · ל
דין כל שהוא בר י"ט שנה ול' יום לא הביא ב' שערות בכל הגוף ונולד בו סימני סריס דהיינו ששערו לקוי או שבשרו מחליק או שאין מימיו מעלין רתיחו' או שמטיל מימיו ואינה עושה כיפה או ששכבת זרע דומה כמים או שאין מי רגליו מסריחי' או שאין בשרו מעלה הבל כשיוצא מן המרחץ בימות הגשמים אז הוא נקרא סריס חמה והדין הוא כשאין לו ב' שערו' בזקנו ולמטה נמי לא הביא ויש לו עוד סי' א' מסימני' דלעיל בהדיא סריס אבל אם יש בזקנו ב' שערות אז אינו סריס עד שיהיו כל הסימני' הנזכרים ואם הבי' ב' שערות בכל הגוף אז כל הסימני' אינן מועילי' וכן קודם כ' אינן מועילים כל הסימני' לשוויה סריס והיכא שלא הביא סי' וגם לא הביא ב' שערות אינו נידון כסריס אלא עד ל"ה שנים ויו' א' ומקוד' נחשב כקטני' ואם הביאו ב' שערות אחר עשרים ולא הביאו סימני' נחשבים כגדולים ולא כסריס ומי שנחתכו או נתקו גידיו או ביציו נקר' סריס אדם וכל הדיני' האלו גם באיילוני' אלא שבאיילונית סגי בא' מן הסי' ואלו הסימני' שלה כל שאין לה דדין והתשמיש קשה לה וכל שאין לה שיפולי מעים או שקולה עבה:
ת"ר איזהו סריס חמה כל שהוא בר עשרי' ולא הביא שת שערות ואפי' הבי' שתי שערות לאח' מכאן הרי הוא כסריס לכל דבריו ואלו הן סימני סריס כל שאין לו זקן פי' אפי' הביא שתי שערות בערוה ושערו לקוי פי' רכי' ומועטי' או שבשרו מחליק פי' רך הוא כבשר האשה רשב"ג אומר משום ר' יודא בן יאיר כל שאין מימיו מעלין רתיחות אשקומ' וי"א כל המטי' מים בגומא ואינו עושה כיפה וי"א כל ששכבת זרע דומה כמים ואינו קשור וי"א שאין מימי רגליו מסריחין כששוהין בכלי אחרי' אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים ויוצא מן המרחץ ואין בשרו מעלה הבל כעין עשן רשב"א אומר כל שקולו לקוי ואינו ניכר בין אשה לאיש ואיזהו איילונית כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות ואפי' הביאה לאחר מכאן הרי היא כאיילונית לכל דברי' ואלו הן סימניה כל שאין לה דדים כדרך הנשי' והתשמיש קשה לה רשב"ג אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים פי' בשר גבוה ועגול כמין כף למעלה באותו מקום רשב"א אומר כל שקול' עבה ואינו ניכרת בין אשה לאיש והלכה ככל הני תנאי שכל הסימני' אמת וכל א' מוסיף על חבירו ופליגא רב הונא ור' יוחנן בסימני סריס רב הונא אומר עד שיהא כולם יחד ר' יוחנן אומר אפי' באחת מהן היכא שהביא שתי שערות בזקן כ"ע לא פליגי דבעינן כל הסימני' יחד ואע"פ שיש לו שערות בזקן ואמרינן דוקא לא הביא ב' שערות עד עשרים משמע הא הביא שערות כל הסימני' אינו מועילי' לחושבו כודאי סריס היינו דוקא שתי שערו' בכל הגוף אבל בזקן אינו מועילין ב' שערות כלל להוציא מידי סריס אע"ג דבכל הגוף מועילין וכן לחושבו כגדול לפי שמקום הזקן רגיל להביא ב' שערות לכך אינו חשוב גדול על ידו אם הבי' כל סימני סרי' וא"ל סוף סוף בציר חדא דהא חשיב חד סימנא אין לו זקן י"ל היינו שלא שלא נתמלא זקנו כך פי' התו' והרא"ש אחריה' וכתבו עוד שהזקן שמביא אח"כ אין מועיל כלל ומסיק כי פליגי בלא הביא שתי שערות בזקן והלכתא כר' יוחנן דבחד סגי כן פסק הרי"ף וכל הגאונים וכתבו התו' היכא דלא הביא ב' שערות בזקנו ולמטה נמי לא הביא לא קאמר שיצטרך עוד לסימן א' בהדי האי אלא בהאי לחוד יש לחשבו כסריס ואין לתמו' על הלשון דכה"ג אמרינן באלו טריפות עוף הבא בסי' א' טהור וה"מ דלא דריס ואותו סימן לבד הוא דלא דריס וכן פסק הראב"ד אבל הרמב"ם כ' שצרי' עוד סי' אחר בהדי' לכן יראה מדפליגי ר"ה ור"י רב הונא אומר עד שיהא כולן ור' יוחנן אומר אפי' באחת מהן ומאחר דאיירי בלא הביא היה לר' יוחנן לומר הרי הוא סרי' ולומ' פלוגתייהו בלא הביא ואינו דומה להא דאלו טריפות שא"א לומר עוף שאינו דורס טהור ה"א ה"ה שאר סימני' לחוד נמי מהני ע"כ צ"ל ה"מ וגם הרא"ש לא הביא דברי התו' ש"מ דאינו עיקר וכן הטור כת' כדברי הרמב"ם עוד כתבו התו' ורב הונא אומר עד שיהו כולן תימא דאמרינן לעיל בסי' כ"ח דבעינן עד שיהא לקוי ממעי אמו ויש סימני' שאין יכולן לידע אלא עד אחר זמן וי"ל כיון שניכר מיד שאין עושה כיפה ושאר סימניו ניכרים כל א' בזמנו מוכיח הראשון על האחרים שממעי אמו הוי קשה א"כ למה קטן אינו חולץ ואינו מייבם שמא ימצא סריס כשמטיל מים ועושה מפז יוכל ליבם לרב הונא דאמר עד שיהא כולן אפי' אם נולד אח"כ כל הסימנים אינם מועילין וי"ל הא דבעינן סימני' ממעי אמו לחשב' ודאי סריס אבל ספק סרי' הוי אפי' לא הוי לו שום סימן סריס דשמא לא יביא שערו' עד רוב שנותיו דאז הוי ודאי סריס למפרע עד כאן תוכן דבריהם ויראה לכאורא מהם כל זמן שאינ' הוכחה ממעי אמו אינו ודאי סריס וכן כתב הריב"ש וז"ל ונראה מסוגיא זו דלא דיינין ליה בודאי סריס ממעי אמו אלא א"כ היה בו זה הסימן מתחל' לידתו אבל אם מתחילת לידתו לא היה בו סימן זה או שלא נבדק בו איכ' למימ' שמא אינו לקוי ממעי אמו ואע"פ שנולדו בו אח"כ סימני סריס ומ"מ ספק סריס הוא דכיון שנולד בו סימני סריס אח"כ אפשר קרוב הוא שלקוי היה ממעי אמו וכי אמרינן מנא ידעינן היינו לשוויי סריס ודאי אבל בלאו הכי הוי ספק ע"כ ומן הסוגי' משמ' שאם לא הביא ב' שערות בזקן בחד סימני' מהני משמע אפי' סי' א' שאינו מוכח ממעי אמו וכן כל הפוסקים לא כתבו אלא שיהא לו סימני סריס ואותן סימני' מגלים עליו למפרע שהוא סריס חמה וכן משמע להדיא בסוף יוצא דופן דתנן כשהוא בר עשרי' ולא הביא שערות אינו חולץ וצריך להביא ראייה שהוא בר כ' ואמרינן בגמ' והוא שנולדו בו סימני סריס משמע סימני' שלא היה ניכרי' בנערותיה אלא נולדו אח"כ וכן פי' רש"י אין בשרו מעלה הבל ושערו לקוי כו' ונראה דדוקא לרב הונא צ"ל הכא דבעינין הכיר ממעי אמו דאל"כ למה אמרינן לעיל כל שאינו עושה כיפה יותר מכל שאר סימני' אבל לר' יוחנן דאמר בחד סימן סגי לא קא חשיב ממעי אמו אלא משום שניכר בקל ומ"מ אף אם לא בדק הוא ממעי אמו מ"מ הוי סריס בכל סי' זולת האי סימן גופא שאינ' עושה כיפה צריך למידק אי הוה עושה כיפה בתחילת נערותו אינו לקוי ממעי אמו וצריך סי' אחר והא דאמרינן בברייתא עד עשרים שנה לאו דווקא עשרים אלא י"ט שנים ול' יום כדמוכח בסוף יוצא דופן ולא כמו שפי' הרמב"ם עשרים שנה פחות ל' יו' ותימא על הטור שהביא הרמב"ם הכא שעשרים שנה פחות ל' יום הוא השיעור ובהלכות מיאון הוא גופא השיג על דבריו ואמר דלא בעי אלא י"ט שנה ול' יום והא דנידונין בסימני' להיו' סרי' ואיילוני' דוק' אחר כ' אבל קודם עשרים כל הסימני' שבעולם לא מהני והיכא שלא הביאו סימני' וגם לא הביאו שערות אין נדוני' כסריס ואיילוני' אלא עד רוב שנותיו דהיינו ל"ה שנים ויום א' ומקודם נחשב כקטנים לכל דבר כדאיתא בסוף יוצא דופן ואם הביא אחר עשרים קוד' רוב שנותיו ואז הביאו סימני' אז נחשבים כגדולים ולא כסריס כן פי' התו' הכא בשם רשב"ם וכתב הרמב"ם במה דברים אמורים בסריס חמה אבל מי שנחתכו או ניתוק גידיו או ביציו הוא נקרא סריס אדם וכשיהיו בן י"ג שנה ויום א' נקרא גדול שאינו מביא סימני' לעולם וכן הביאו הטור הילכך שמעינן מדברי הגאוני' דלעיל כי היכא דבעי בדיקה לקטן בהבאת שתי שערות לא מהני בזקן וכן הלכה אבל נתמלא פשיטא דמהני והלכה דבחד סי' סגי בסריס חוץ מלא הביא שערות ובאיילוני' נמי בחד סגי: