אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שמיני › ט

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שמיני · ט

ז

דין פצוע דכא בידי שמים כשר ואפי' ע"י חולה:

אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא הפצוע דהוי משמע מעיקרו במתנית' תנ' נאמר לא יבא פצוע דכא ונא' לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם פי' רש"י ע"י רעמים וברד או לקוי ממעי אמו אבל אם איר' בו חולי ונסתרס פסול וכת' הרא"ש וכן משמע בירושלמי דליקוי שע"י חולי חשוב בידי אדם והיינו דלא כהרמב"ם שכת' וז"ל כל פסול שאמרנו שלא הי' בידי שמים כגון שכרת אדם או כלב או הכהו קוץ וכיוצ' בדברים אלו אבל אם נולד כרות שפכה או פצוע דכא או שנולד בלא בצים או שחלה מחמת גופו ובטלו ממנו איברים אלו או שנולד בהן שחין והמסה אותו או שכרתו הרי זה כשר לבא בקהל שכל אילו בידי שמי' עכ"ל ואני ראיתי הירושלמי וז"ל מי שעלתה חטטי' מי מחכך בה או מסית והרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים והיינו כפי' הרמב"ם שאפי' ע"י חיבורו' ועניינו מקלקל אותו עד שהמסה אותו או עד שיוכרח אף לכרתו מ"מ הוא כשר וגזירת הכתוב כאלו נולד כך ממעי אמו אבל מ"מ מי שיש לו שבירה או חולי האבן והוכרח לכרתן אין זה חולי בידי שמים שהרי אינו בהכרח לכרות הביצי' ויהי' החולי במקומו עומ' אבל מה שהוכרח לכרתו מעניינו הבצים גופו הוא בידי שמי' גם נוכל לפרש דברי הרמב"ם או שכרת כלומר שהשחין כורת אותו אבל אין הלשון משמע כן אבל זה שפירשתי הוא הנכון שאפי' הוא כורת מחמת קלקולן שנמוסו ונמוחו כבר הוא כשר ויראה לי סעד לדברי הרמב"ם מדאמר רבא תדע דקרינן פצוע כו' ותימ' וכי רבא בא לחלוק על הבריית' ולהוסיף עליהם שהרי יליף מלא יבא ממזר אלא שבא לאוריי דחולי מעיקרו מלשון פצוע שמעינן וא"כ היקש' דברייתא ללא יבא ממזר קמ"ל דאפי' ע"י חולי שבא במקרה כשר דאי לאשמועינן ע"י רעמים וברד פשיטא דהוי כמעי אמו אלא חולי קמ"ל ועוד נוכל לומר איפכא דאין חילוק בין ע"י רעמים וברד או ע"י חולי וכי היכי דכשר ע"י רעמי' ה"ה ע"י חולי ורש"י לאו דוקא קאמר ותימא גדולה מניין לו להרא"ש לומר שרש"י דוקא ע"י רעמים קאמר אבל לא ע"י חולי דילמא לאו דוקא קאמר ולא יחלוק על דברי הרמב"ם שכתב להדיא דע"י חולי כשר ואפשר שלא דקדק בדברי הרמב"ם שהרי לא היה רגיל בו כ"כ כאשר יראה מתוך תשובתו ומ"ה לא כת' כדברי הרמב"ם ועוד הלא רש"י גופ' לעיל מיניה פי' בסוגיא דס"ח ס"ד כו' פי' הא סריס חמה בידי שמים הוא ומחמת חולי הוא כו' ע"כ א"כ מוכח להדיא דע"י חולי הוא בידי שמים ועוד לעיל בפ' כיצד על הברייתא דפצוע וכרות שפכה וסריס אדם כו' פי' רש"י וסריס אדם שסרסו אדם ולא מחמת חולי נסתרס מאליו משמע להדי' דע"י חולי לא חשי' בידי אדם וכשר כדברי הרמב"ם ע"כ נראה שדברי הרמב"ם עיקר וכלשונו הביא הרמב"ן וכן הביאו הסמ"ג שע"י חולי כשר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה