ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · ז
דין אם ניכרת ביצה אחת בידי אדם באופן שלא יוליד או ע"י חולי פסול אבל אם כרתו מחמת אבן או כה"ג בין של ימין בין של שמאל כשר ובלבד שיוליד ומיהו לכתחיל' טוב לומ' לרופ' שיכרית של שמאל ואם אשתו הוחזקה בפריצו' יש לחוש לבניו:
מתניתין איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפי' אחת מהן וכרות שפכה כל שנכרת הגיד שלו ואם נשתייר מעטרה אפי' כחוט השערה כש' ומפרשינן בגמ' מלא החוט על פני רובא ולא בעי כל הקיף הגיד והוא שנשתייר אותו רוב ההיקף לצד הגוף דהיינו למעלה על הגיד שנוטה לצד גופו ולא למטה הנוטה על הארץ ומאחר שנכרת כשר כ"ש ניקב למעלה מעטר' כדאיתא נמי בסוגי' ות"ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו בצים שלו פי' מכת חרב או סכין והוא לשון פצע ואפי' אחת מהן ואפי' נקבו ואפי' נמוקו ואפי' חסרו כל הני אף באחת מן הבצים קאמר והנה י"מ נקבו הוא נקב שאין בו חסרון ומ"ה קתני אח"כ חסרו אפי' לא נקבו פי' נקב מפולש אלא חסרו בכל שהוא כן כתב הסמ"ג מפי' התו' וכן דעת הנימוקי יוסף שנקב נקב מפולש קאמר * (וכן הוא הגירסא בספרי' שלנו דסגי ברובא וכן פי' רש"י וכן כתב הטור אבל במיימוני משמע להדיא דבעי הקיף כל הגיד וכן כתב הרב המגיד דלא סגי ברובא וכן כתב הרא"ש והסמ"ג) (פי' עד חלל האמצעי הגיד וכן גבי אתרוג כה"ג ולקמן י"א נאריך בזה) וכן עיקר ואין להקשות א"כ למה לא תני נקבו וחסרו גבי הדדי וי"ל מ"ה הפסיקו בנימוקו לאשמעינן דפסול נמוקו אינה אלא כשחסרו כלומר דומי' דחסרו רק שחסרו הוא מבחוץ מצד א' ע"י סיבת חולי ונמוקו צמקו כלו והקטינו בעגולם כמו שהן והריטב"א פי' שחסרו קאי אנימוקו כלומר מחמת מכה או מעוך נימוקו והוקטנו מאליהם והיינו חסרו וכמו שפי' הוא העיקר וכן הרמב"ם הזכירו נקבו וחסרו בהדדי משמע שפירושו כמו גבי אתרוג דתנן ניקב וחסר ומסיק בבריית' אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוק' שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר סריס חמה ס"ד פי' רש"י הא סריס חמה בידי שמים מחמת חולי הוא והא לאו חולי הוא ומשני הרי הוא כסריס חמה וכשר וכתב ר"ת שר' ישמעאל אינו פליג את"ק ואמתניתי' דקאמרי כל שנפצעו בצים ואפי' אחת מהן אלא שיש לחלק בין נפצעו לניטל' דכשנטל' לגמרי מוליד מידי דהוה אניטל הטחול כשרה ונקב' טריפה והא דאמר לקמן בין נכרתו בצים בין חוטי' בצי' היינו דוקא שניהם אבל אחת מהן כשר אבל אין לחלק ולומ' דר' ישמעאל איירי בי"ש א"כ מאי אירי' ביצה אחת אפי' שתיהן כשר כדאמרי' לקמן פ"ד בי"ש כשר וממילא כרות שפכה נמי אלא בי"א קאמר ואפי' את"ל דפליג את"ק מ"מ הלכה כמותו כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה הוה דסמכה ומשנתיה עיקר כדאמרי' לעיל פרק החולץ ממתני' דכרמא הדר ביה ועוד שאנו רואים כמה ב"א שנכרת מהן ביצה אחת ומולידין ודוחק הוא לומר צא וחזור על בניהן מאין הם וכ"מ בירושלמי דכולהו אמוראי סברי הלכה כר' ישמעאל דבעל ביצה אחת כשר רק שאינו מוליד דאמר שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רב הונא אמר דסבר כר"י בנו של ריב"ב אמר ר' יודין ובלבד שלימין פי' רק שתהא שלימ' קודם שנוטלת שאם נפצע כבר ואח"כ נטלה אינו פסול שחוזר להכשירו כמו ניקב ונסתם אבל יותר נראה לפרש שהן שתי תיבות ובלבד שהנשארת היא של ימין וטוב להזהיר הרופאים לחתוך ביצה השמאלית אם אפשר אבל חומרא גדולה היא ומסיק דעובדא אתא לקמיה דר' אמי אמר לה ר' אמי בתי את שרית ליה אלא הוי ידיעת שאינו מוליד כו' כך היא שיטת ר"ת ר"ח ור"ש הזקן והראב"ד וספר התרומה וסמ"ג והמרדכי והנה הרי"ף כתב הברייתא כצורתה וכתב הרא"ש מדלא פי' דבריו ש"מ דלדעת הרי"ף פליגי ומדלא פסק הלכה כר"י בנו של ר"י בן ברוקא מסתמ' פסק כרבנן והנה הריטב"א כתב על דברי ר"ת שראייתו מן הירושלמי אינ' ראייה אלא אדרבה לשם משמע דר"י בנו של ר"י בן ברוקא איירי בידי שמים וה"ה בשתיהם אלא דחסר לגמרי לא שכיחי והכי איתא התם פצוע דכא אית תני בי"א פסול בי"ש כשר ויליף מדסמוך ללא יבא ממזר מה ממזר בי"א אף הכא בי"א ואית תני בין בי"ש בין בי"א פסול וילי' מממז' מה ממזר בי"ש אף הכא בי"ש הוו בעין למימר מאן דאמר בי"ש כשר ר' ישמעאל בנו של ר"י ב"ב מ"ד פסול רבנן אלמא אף ר' ישמעאל לא הכשיר אלא בי"ש אבל לא בי"א ומ"ש ר"ת שהרבה הולידו אנו אומרים כמו שאמר התלמוד גבי נקבה הביצה צא וחזר על בניו מאין הם והרמב"ם שהיה גדול שברופאים אמר שנכרת ביצה אחת פסול והרא"ש כת' נמי ואני ראיתי הירושל' שאינו משמע כר"ת והיינו כמ"ש הריטב"א והוסיף עוד וכצ"ל לפי הירושלמי דר' ישמעאל איירי בי"ש דאי בי"א ואינו מוליד האיך יהא כשר מי גרע מהאי גברא דאיסתם גובתא דש"ז ואפיק במקום קטנים אבל מ"מ יכול ר"ת לפרש תלמוד דידן דאיירי בי"א אבל מן הירושלמי אין לו ראייה ע"כ וחלילה שר"ת ור"י ור"ש הזקן שהיו בקי בכל הירושלמי יותר מכל אשר שמענו לא ידעו ולא ראו הירושלמי שהוא כנגדם ויביאו ראייה מתחילת דבריו ואל סופו לא יגיעו חלילה וחלילה כי מה שאמר הירושלמי הוא ס"ד דתלמודא והאמת אינו כן שהרי השיב שם א"ר אחא בר פפא קומי ר' זעירא כול' דרבנן פי' אותו שמכשיר פ"ד בי"ש אתי נמי כרבנן כלומר ורבנן לא פסלי ביצה א' אלא משום שהוא בי"א ותדע שכן הו' דהרי קאמ' הא בעי למימר כו' משמע שהאמת אינו כן ומ"מ אין ראייה כ"כ שנוכל לומר דלפי המסקנא נמי ר' ישמעאל בי"ש איירי ומ"ש כולה דרבנן כלומר רבנן אינ' חולקי' עליו אבל סברה זו כבר סתר ר"ת דא"כ מאי איריא ביצה אחת כו' בשלמא לדעת הס"ד דירושלמי אינו קשה למה נקט ביצה אחת שהרי לפי ס"ד אף בביצה אחת חולקי' רבנן עליו ומ"ה נקט ביצה אחת אבל לפי האמת דלא פליגי לכל היותר אביצה אחת בי"ש א"כ לא איירי ר' ישמעאל אלא בי"א ומה שהקשה הרא"ש מאחר שאינו מוליד למה הוא כשר נוכל לומר דלאו דוקא קאמר שאינו מוליד לעול' אלא הוא בחזקת שאינו מוליד כלומר ואם אח"כ תבא לב"ד בטענה שיגרש אותך לפי שאינו מוליד כדאיתא בסוף הבע"י אמר לה אין ברתי דאת שרי' אלא הוי ידעית שאינו מוליד ואם תנשא לו מעתה לא תוכל לכופו אח"כ וכ"מ לישנא דהוי ידיעת כו' והנה הם הרב' החולקים על דברי ר"ת כגון הריטב"א בשם הגדולים הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן נמי כתב להדיא שלישנא דאין לו אלא ביצה אחת דקאמר ר' ישמעאל היינו מתחילת יצירה קאמר לזה מדמה אותו לסריס חמה וכ"ד הרשב"א והרא"ה ותימא על דבריהם שהם רוצים לחלק על עובד' דמייתי ר"ת והוא בנמצא לעשות ממזרים בישראל הלא ר' יהודא דאמר לקמן בסוף פרקי' טומוטו' שנקרע הוא בודאי סריס ואינו חולץ אין הלכה כמותו לפי שמכחיש המעשה שהוליד שבע בנין אומר שהן ממזרי' ק"ו בנדון זה שכמה וכמה הנמצאים שמולידי' ואפי' נחתך ביצה הימין והוליד אין לומר עליו שבניו ממזרים כי ר"ת דרך מו"מ פי' לשון הירו' שנר' לפ' של ימין אבל לא דרך פסק הלכ' שהרי יש לפרש עו' בע"א ובלב' שתה' שלימ' ובעבו' שפי' הב' מחוו' יות' נעש' ממזרי' בישרא' ועו' אפי' את"ל שכן הו' הלא תלמו' דידן לא חילוק מידי ולא סגי דלא מפרש וא"כ תימא לי על הר"ן והטור שכתב שר"ת לא הכשיר אלא בימין כי נרא' בעיני שהכשיר הכל רק שלכתחילה קאמר טוב לומר לרופאים אם אפשר כו' וכ"כ הסמ"ג שחומר' גדולה היא לעניין פסק הלכה אני אומר אפי' את"ל שפי' ר"ת שפי' בידי אדם אינו אמת אלא ר' ישמעאל בידי שמים איירי וכל המעשים של הירושלמי בידי שמים איירי אבל נכרת בידי אדם פוסל מ"מ נראה דאין פוסל אלא מי שנכרת כדי שלא יוליד או ע"י חולי שבא כבר בבציו שהיה בהכרח להכריתו אבל מה שכורתי' עכשיו הרופאי' מחמת האבן או שבירת הגוף ויודעין לתקן הדבר היטב ובבירור שיוליד ואינ' מקלקלים החוטי' ושביל הזרע הולך כתיקנו ותלוי בחכמת הרופאי' אין בידינו לפוסלו כל עיקר ובניה' כשרים וגם הרמב"ם לא עלה בדעתו לחלוק על זה ומ"ש נכרת לשון זה משמע ע"י כריתת כמו שפי' או שלא יוליד והוא הסירוס או שכב' נולד לו חולי בבצי' אבל חיתוך הרופאים אין לו שם זה ולא נחלק על אמונתו מה שהתלמוד אינו מכחיש אותו הרופאי' הלכך ביצה אחת כשר לעולם בין של ימין בין של שמאל ולכתחילה טוב לומר לרופאים שיחתוך של שמאל ואפי' בידי אדם אי מוליד כשר ולא נוציא לעז על בניו א"ל שהוחזקה אשתו בפריצות:
(עיין בס' אגרת בקורת שנדפס שנת תצו"ל באריכות מדיני' האילו ויאירו עיניך)