אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שמיני › ה

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שמיני · ה

ד

דין דמשוך אוכל בתרומ' מן התור' אבל מדרבנן אסו עד שימו' וטומטום אינו אוכל ונשיו ועבדיו אוכלי' וכגון שבציו ניכרי' מבחוץ אנדרוגינוס אוכל כשזכרות שלו נימול ואינו נפסל ע"י שום בעילה ודין קטן שנולד מהול ואע"פ שהמנהג להטיף הדם מ"מ אם בדיעבד הטיפו ממנו אפי' בלילה יצא:

האמר רב הונא משוך (פי' שנמשכה ערלתו בין באונס ע"י אדם או ממילא ע"י חולי) דבר תורה אוכל בתרומה ומדבריה' גזרו עליו עד שימול מפני שנראה כערל ותניא דמסייע ליה דאוכל מדאורייתא דתני' טומט' לעול' אינו אוכל בתרומה שהוא ספק זכר שהוא ערל ונשיו ועבדיו אוכלי' וה"ד כגון שבציו נכרי' מבחו' דאז הוה קידושיו קדושי' מדאורייתא ומאכיל את אשתו ומשוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין בתרומה פי' מדאורייתא אנדרוגינוס אוכל בתרומה כשהזכרות מהול ואינו אוכל בקדשים שספק אשה הוא וקדשי' כגון חטאת ואשם ושירי מנחות אינן נאכלין אלא לזכרי כהונה אבל לקמן בסוף פרקי' פליג ר"י וסבר דזכר הוא ומאכיל את אשתו ולפי זה מ"ש הרמב"ם אנדרוגינוס שנבעל לפסול בין דרך זכרותו בין דרך נקבותו נפסל מלאכול בתרומה היינו לפי מאי דס"ל שהוא ספק אשה או ברי' בפני עצמה אבל לפי שנפרש לקמן שהוא זכר לעול' אינו נפסל דלא מצינן שיפסול זכר ומכאן יראה הא דפליגי רבה ור"י בפרק ר"א דמילה בקטן הנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית אי משום ספק ערל' כבוש' פי' שמא העור נדבק בבשר ואינו ניכר או מחמת שהוא ודאי ערלה והרי"ף פסק כמותו לעניין שצריך להטיף דם ברית ואח"כ פסק כרבה לגבי ר"י שאומר אינו אלא ספק ונראה דלא כשניהם אלא כמו שפסקו התוס' והרא"ש והלכה כרב שפוסק כת"ק דברייתא דאמר ב"ה וב"ש נחלקו בו וב"ה סברי שאין צריך להטיף דם ברית והלכה כרב באיסור נגד שמואל וק"ו נגד רבה ורב יוסף דהא רב עדיף וגדול טובא מינייהו תדע דאי כרבה ורב יוסף למה אוכל בתרומה הלא לבת' ס"פ ערל הוא וברייתא זו דסמכ' היא שמביא ממנה סייעתא לרב הונא וכן הרמב"ם נמי הביא דין זה בהלכות תרומה א"ת רבה ורב"י לא פליגי אליבי' דהלכתא א אלא פליגי בטעמ' דמילת' למאן דצריך הטפת דם ברית בקטן אי משום ספק או משו' ודאי והוא נפקותא אליבי' דשמואל רבה אומר משום ספק הוא א"כ לרב דפסק כת"ק דלא צריך הטפת דם ברית היינו אפי' מספק לא צריך ולשמואל דפסק התם כר"ש בן אליעזר שצריך נמי מספק קאמר אבל אין מחללי' עליו השבת ור' יוסף אמר מאן דצריך הטפת דם ברית מכח ודאי קאמר א"כ לרב דפסק כת"ק דלא צריך הטע' דם ברי' לגמרי קאמר דלא חשיב ליה כערלה כלל אבל שמואל דפסק הרשב"א סבר אפי' ודאי ערלה הוי ומחללי' עליו את השבת אבל לא הכריעו אם הלכה כשמואל או כרב וכמה פעמים מצינו בתלמוד שהאמוראים האחרונים חולקי' בפי' הראשוני' אף שלא הכריעו הלכ' וכן נראה עיקר מן הסוגיא דהתם דאליב' דשמואל פליגי ואעפ"י שהאשר"י מסיק שנהגו העם להטיף דם ברית אף בקטן וחלילה לי לסתור מנהג הראשונים ובפרט שהוא מנהג הגאוני' וכמו שכת' רב' האי גאון וז"ל וששאלת נולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית או לא אי צריך להטיף מי מברכינן עליו אי לא כללא שלדברי רבנן קמאי קמאי הכי אסכימו שצריך להטיף ממנו דם ברית אלא מיהו בנחת וצריכא מילתא למיבדקי יפה בידי' ומראי' לעינים ולא בפרזלא דלא לעייק ליה ואין מברכין על המילה אלא א"כ נריא' לו ערלה כבושה ורואין ונזהרין היכן מלין אותו ואם נראית לו ערלה ממתינין לו הרבה ואין חוששין לשמיני שלא יביאהו לידי סכנ' רק שתימ' לי על מ"ש מהר"ם בתשובה ובהג"ה מיימוני שקטן שנולד כשהוא מהול והטיפו ממנו דם ברית אף אחר זמנו בליל' צריך להחזיר ולהטיף ממנו דם ברית לא נ"ל כלל מאח' שאינו אלא מנהג שלא לצורך ואדרבה סכנה איכא בדבר כדאיתא בפ' ר"א דמילה וא"כ איך יראה להחמיר ולהצריך עוד הטפת דם ביום הלכך לכתחילה מוטב שיטיף דם ברית לקטן הנולד מהול ביום אם אפשר אבל בדיעבד או בשאר סיבת אפילו בדוחק קצת אף בלילה יצא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה