ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · ד
דין דהאידנ' צריכין למול בשבת אפי' ביומא דעיב' ומשליכין הערלה בחול ועושין כסא לאליהו:
מסקינן אמר רב פפא יומא דעיבא שהוא יום המעונן שרוח צפונית אינ' מנשב עם זריחת החמה ויומא דשותה שרוח דרומי' מנשב' שהיא חזק' וחמה ביותר לא מהלינן ביה ולא מסוכרי' ביה פ' מקיזין והאידנ' דדשו ביה רבים שומר פתאי' ה' וכתב הר"ן איך שכתב הריטב"א בשם רבו וז"ל מאן דלא בעי למהולי ביומא דעיב' הרשות בידו ושפי' עבדי דלא למיסמ' על שומר פתאים וה"ה שהי' ראוי שלא למול בשבת כשהוא מעונן ועוד כתב אמרו בהגד' מי מנה עפר יעקב ראה בלעם המדב' מלא מערלתיה' של ישראל אמר מי יכול לעמוד בזכות דם המילה המכוסה בעפר הארץ ומכאן התקינו לכסות הערלה עם הדם בעפר וכדאית' בפרקי דר"א עכ"ל והנה מ"ש מאן דבעי למיחש כו' לא נראה בעיני הוראה זו האידנא שאין אנו בקיאין ביומא דעיבא כולי האי ואין פתאי' גדולי' יותר ממנו בסיב' הגלו' העת הצוק וה' מציל אותנו בכמה ניסי' דרך נסתר שהן בחוסר ידיעתי' בלי הרגש' כדאיתא בפ"ק דשבת והדרש שכת' יפה הוא לדברי האומר שבמדב' נמי מלו אלא יהושע פרע אבל לפי התלמוד שלנו שחולק על פירקי דר"א ואמר שיהושע מל אות' לא יתכן דרש זה אלא הוא רמז על האד' שמחצב נשמותו מן עפר האדומי ונשמ' העליוני' היא קדש ומחצב מן צלם אלקי' וסוד המילה להחליש החומ' ולהשיב אל העפר לתכלית יצירת' ולהגביר הנשמ' וזהו סוד מי יעלה לנו השמימה שהמהול יכול להשיג סוד העליון ולא הערילי' הפלסופי' כאשר כתב הרמב"ן ועל דרך זה משליכין אל העפר וכן כתב הטור וז"ל איתשל מקמי רב יודא גאון מאי למימהל ע"ג עפרא ואמר שפיר דמי ובלבד שלא יעשה כן בשבת שלא יביא עפר מהחוץ ונוהגין ע"פ המדרש לעשות כסא לאליהו על שאמר קנא קנאתי להם כי עברו בריתך בית ישראל א"ל הקב"ה חייך שאין עושין ברית מילה עד שתראה בעיניך מכאן שהתקינו חכמים לעשו' כסא לאליהו שהוא נקרא מלאך הברית ומה שאין אנו מכסי' הדם משו' שא"א שלא יהא כמ' טיפי' אצל הערל' ויהי מכוסין עם הערל' ואף הן מורי' אל הגש' והחומ' מ"ה נ"ל לכסו' בעפר ולא בחו' ובהג"ה מיימוני כת' מאח' שבני א"י מוהלי' על המי' ובני בבל על העפ' והחו' הוא יוצי' ידי שניה' כי הוא מן המים והעפ' ותימ' מאח' דאנו גוררי' אחר בני בבל בכל המנהגי' בין לקולא בין לחומרא למה לא נעשה כמותם אבל קשה לסתור מנהג ההמון שנהגו בחול אלו ואלו דא"ח רק שיכוין בדעת' להגיע אל השלמות ותע"ב: