ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שלישי · יח
דין דכל כ"ד חודש שהתינוק יונק אף שתשמי' קשה לה שמא תתעבר ותגמול את בנה אעפ"כ משמש כדרכו ומותר לשמש עם אשתו שלא כדרכו באקראי אבל לא ירגיל לעשות כן:
ת"ר כל כ"ד חדשים שהתינוק יונק והתשמיש סכנה לה שמא תתעבר ותגמול את בנה וימות דש מבפנים וזורה מבחוץ אמרו לו חכמים אין זה דומה אלא למעש' ער ואונן ונראה דאיירי באשתו שילדה עמו ולא איירי במינקת חבירו דאסורה לכ"ע ומוציאין ממנו ולית ביה פלוגתא אלא בשלו דלא חיישינן לשמא קטל' דיכולה לזון אות' בחלב ובבצי' כדאיתא בהחולץ מ"מ מיטב יותר שלא יבא לידי מיחוש סכנה וחכמים אוסרים פי' ומשמש כדרכו אף שאינה דומה ממש לער ואונן דשמשו שלא כדרכן מ"מ מדמה איסור זה לשלא כדרכן וק' מהא דאמרינן בפ' אלו מותרים בנדרים ההיא דאתאי לקמי' דר' ואמר' לו שולחן ערכתי לו והפכו פי' ששימש שלא כדרכה אמר לה בתי התורה התירתך לו ומסיק דהלכתא הכי ואין לומר דלא בתשמיש שלא כדרכה איירי והפכו דקא' היינו הוא מלמטה והיא מלמעלה כי ההיא דברכות פ' הרואה דחז' בחילמא טונא דאסא דרמי עליה אמר לו משכבו הפך שהיתה אשתו עליו דבשביל זה לא היתה מתרעמת על בעלה דאינה מצטערת בכך אבל בתשמיש שלא כדרכה מצטערת שקראו הכתוב עינוי דכתיב וישכב אותה ויענה שעינה שלא כדרכה אם תענה את בנותי שלא כדרכן ועוד אמרי' נכרי שבא על אשתו שלא כדרכה חייב מיתה ופריך מי איכא מידי דישראל לא מחייב ונכרי מחייב וע"כ האי בישראל לא מחייב היינו דישראל שרי דאי איכ' איסור' בישראל ניחא דנכרי חייב מיתה דאזהרה שלו זו היא מיתתו וי"ל דהתם בלא הוצאת זרע איירי דכיון דליכא השחתת זרע לא הוה כמעשה ער ואונן ושרי ועי"ל דלא חשיב מעשה ער ואונן אא"כ רגיל לעשות כן תדיר אבל אי באקראי בעלמא מתאוה לאשתו לשמש שלא כדרכה שרי כדאמרי' בנדרים כל מה שרוצה לעשות באשתו עושה משל לבשר שבא מבית הטבח ודגים מבית הדייג והא שינוייא עיקר דנכרי שבא על אשתו שלא כדרכה בסתם ביאה איירי אף בהוצאת זרע וקאמר דבישראל שרי ועוד מדקא' רבי התורה התירתך לו בסתם ולא דקדק לידע אם היה שם הוצאת זרע אלמא בכל ענין שרי וההוא עובדא באקראי הוה כדמוכח לישנא שולחן ערכתי לו והפיכ' שלחן דשרי פי' הראב"ד דוקא ברצונה אבל לא יהיה כופה אותה לכך ע"כ לשון הרא"ש דהוא מדעת ר"י בעל התו'. כתב הרא"ש בתשובה ששאלת' אשה שיש לה אוטם ברחם בענין שאין השמש דש כראוי לו ומתו' האוטם פעמים שהו' דש מבחוץ ולעול' הו' זורה מבחוץ ומספקא לך אי אמרי' כיון שמתכוון לשמש כראוי מות' מידי דהוי המשמש עם העקרה והזקנה יראה שהוא אסור דלעולם הוא זורה מבחוץ קרינן ביה ושחת ארצה ואע"פ שלפעמי' הוא דש מבפנים מ"מ כיון שלעולם הוא זורה מבחוץ אסור וגריע ממשמת במוך דהתם היא משמשת כדרכ' כדרך כל הארץ אע"פ שאין זרעו ראוי להוליד מידי דהוי אעקרה וזקנה וקטנה ע"כ: