אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק של שלשה עשר › כז

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק של שלשה עשר · כז

כו

דין שניהם מודים שלא בעל אלא שמתחלה אמר שבעל ואח"כ חזר צריכה גט וחליצה ואיירי תוך ל' ואיירי נמי בגט יוצא מתחת ידה:

מסקינן הנהו שניהם מודים שלא בעל אלא שהוא אמר בתחילה שבעל ואח"כ חזר בו אתו לקמיה דרבא א"ל חלוצו לה ושרו לה תיגרא לאלתר אמר ליה רב שרביא לרבא והתניא כה"ג צריכה גט וחליצה א"ל אי תניא תניא ואיירי תוך שלשים כדפרישי' לעיל ואיירי נמי בגט יוצא מתחת ידה דאי לאו הכי מאי דעתיה דרבא שלא רצה להזקיקה לגט הא צריכה גט למאמרו מאחר שכנסה כדפירש' ורב שרביא הזקיקה לגט אחר גמור משום רבותא דיבם שאמר בתחלה שבעל אבל אם שניהם מודים לא:

דין דאפילו שניהם מודים שלא בעל אין כח בידן לאסור הצרה ודוקא לאחר ל' יום אבל תוך ל' יום אינה שרי ודין היכא שנתעברה היבמה ואמרה מיניה והוא אמר לאו מיני' איהי מהמנה אפי' תוך ל': כח בעא מיניה הונא בריה דרב נחמן מרב נחמן צרתה מהו א"ל וכי בשביל שאנו כופין ומבקשין נאסר צרתה פירש רש"י ור"ח וכי בשביל שאנו כופין בתוך שלשים ומבקשים לאחר שלשים נאסור צרתה דכיון דנסתרה עמו הרי היא בחזקת בעולה מיד ומתוך פירושו משמע אפילו שניהם אמרו שלא בעל אין כח בידן לאסור צרה מאחר שנסתרה עמו הרי היא בחזקת בעולה ומכל מקום נראה דוקא לאחר ל' יום משום דלא מוקי אינש אנפשיה יותר מתלתין יומא אבל תוך תלתין יומא דליכא חזקה גמורה דסייע לצרתה לא מסתברא לומר דשרי צרה מאחר ששניהם אמרו שלא בעל ומה שפירש נמי וכי בשביל שאנו כופין בתוך ל' כו' דאפילו בתוך ל' לא נאסור הצרה היינו היכא שהוא אמר בעלתי והיא אומרת לא בעל דבכה"ג כופין בתוך ל' יום ואפ"ה הצרה אינה נאסרת דמאחר שהוא אומר שבעל ולאו כל כמינה לאסור אלא לשוויה את נפשה חתיכה דאסו' אבל ששניהם אמרו בודאי שלא בעל והיא באה בטענת ספק לומר שבודאי בעל לאו כל כמיני' דמהימנא בתוך ל' יום אלא לאחר ל' ואפילו אם היא אמרה נבעלתי והוא אומר לא בעלתי והוא בתוך ל' יום נאסרה הצרה לפי שיטת רש"י שפיר' לעיל הא בבא דהיא אמרה נבעלתי כו' איירי דוקא לאחר ל' אבל בתוך ל' יום הוא מהימן להזקיקה לחליצה ואף שהיא מכחישתו כ"ש לאסור הצרה וכן כתב הרא"ש אכן לפי מה דפרישי' לעיל שאף לגביה דידה לא מהימן להזקיקה לחליצה אפילו בתוך ל' ואוקמינא אחזקה דכל כנוסה בחזקת בעולה ה"נ לגביה צרה וכן יראה משמעות הירושלמי ומכל מקום מאחר דפרישי' לעיל שהוא דרך הישר להצריכה חליצה לכתחלה בתוך ל' יום כשהוא אומר לא בעלתי ה"נ לגבי צרה והיכא שנתעברה היבמה ואמרה שבעל וילדה הימנו והוא אומר שלא בעל והולד שתוקי איהי מהימנא אפילו בתוך ל' יום וכן פסק להדיא בירושלמי אם אמרינן לא כל הימנו לאסור הצרה כ"ש דלאו כל הימנא לחוב ולפסול את בנה ואפילו לפי סבר' רש"י שמהימן הוא בתוך ל' יום להזקיקה לחליצה אפ"ה לאו כל הימנו לפסול את בנה כשם שהיא אינה נאמנת לאסור צרתה וכן כתב הרא"ש להדיא ולפי דבריו צריך לחלק וליתן טעם לדבר נהי דמהימן להצריכ' חליצה מאחר שהוא מוכן ועומד לפוטרה בחליצה א"כ לאו כל הימנא להיות יוצאה בלא חליצה אבל למפסל הולד שהוא בחזקת כשר לא מהימן כלל כל כנוסה בחזקת בעולה היא ולא אמרינן תלתין יומין מוקי אינש אנפשיה ומה שנאמן אליבא דומה לחוב ולהפסיד כתובה תוך ל' יום ולומר שלא בעל עד עתה ולא מצא בתולים ולא אמרי' דכל כנוסה בחזקת בעולה היא שאני התם שהוא בא להחזיק הממון שבידו ומכל מקום לעניין פסק הלכה גבי טענת בתול' קיי"ל הלכתא כר' יוסי דפליג ואמר כל היכא שנתייחדה עמו היא בחזקת בעולת כמ"ש בכתובות פ"ק סימן כ"ב והכא גבי יבמה דלא גייס בה הוא דאמרינן עד תלתין יומין מוקי אינש אנפשיה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה