ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק של שלשה עשר · ט
דין אם נתקדשה לאחר אינה צריכה מיאון אחר אפילו אם היתה נשואה לראשון וביארנו דלכתחל' לא שרי לינשא בלא מיאון:
תניא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת או עמדה ונתקדשה ש משום ר' יודא בן בתיר' אמרו שנשואיה או קדושי' הן במיאון והלכה כוותיה ואפילו מיאנה מן הנשואין ונר' בעיני דדוקא בדיעבד הוא דהוי מיאון אבל לכתחלה לא שרי להנשא בלא מיאון מדאמרינן לעיל בפרקין עד שתמאן ותנשא אלמא דמיאון בעי קודם נשואין והשתא אסתלקא קושי' שהקשו על הרמב"ם שכתב בפירוש המשנה היכא שאינה יכולה לשמור קדושיה שאינה צריכה למאן בפני שנים אלא תלך ותנשא ותעשה מה שתרצה והקשו עליו הלא נשואיה הן מיאוניה ופשיטא שאינה צריכה למאן אפילו היתה חייבת במיאון ולפי מה דפרישית לא קשה מידי עליו ואף שמפירוש הר"ח שהביא נימוקי יוסף אינו נראה מכל מקום עיקר כדפרישית וכן העלו בישיבה: