ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק של שלשה עשר · ח
דין דמיאון היינו שאמרה אי אפשי בפלוני בעלי או אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי ואפילו שיגרה אצל החנווני להביא לו חפץ ואמרה אי אפשי בבעלי הוי מיאון וביארנו דאי אמרה ליבם אי אפשי בקדושי אמי ואחי אסורה לכל האחין:
ת"ר איזה מיאון אמרה אי אפשי בפלוני בעלי או אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי יתר ע"כ אמר ר' יהודא אפילו יושבת באפריון פירש כעין חופה ונושאין אותה מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי זהו מיאון יתר ע"כ אמר ר' יהודא אפילו היו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהן ואמרה לפני האורחין אי אפשי בפלוני בעלי זה הוא מיאון ואף שלא היה בפני ב"ד אלא סיפור דברים בפני האורחין או נימא דלא אמרה הכי אלא משום דאטרחה להשקותן לאורחין יתר ע"כ אמר ר' יוסי בר יהוד' אפילו שיגרה אצל החנווני להבי' לו חפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אפ"ה אין לך מיאון גדול מזה אף דאיכא תרתי לריעות' חד' דשלא בפניו ועוד דמשום דאטרחה בשליחות דרך גנאי אמרה כי כל הכי כבודה בת מלך פנימה אפ"ה הוי מיאון והרי"ף והרא"ש הביאו הבריית' כצורתה משמע כל הני הילכתא נינהו והרמב"ם הביא כל אילו הלשונות שמועילין למיאון ודברי ר' יוסי בר יהוד' השמיט ולא הביא וכן הסמ"ג ואין קפיד' בזה שהרי הטור לא הביא אלא דעת הת"ק לחוד ודוחק לומר דפסק כת"ק דודאי לא פליגי ת"ק ור"י אלא שזהו מוסיף ומפרש. ונר' בעיני היכא שמיאנה ביבם ואמרה בזה הלשון אי אפשי בקדושין שקדשוני כו' שאסור' על כל האחין דהא לא שרינן לעיל מיאנה בזה מותרת לאחיו אלא שאמרה לא רעינ' בך דאז אמרינן בך הוא דלא רעינ' הא באחיו רעינא וה"ה אי אפשי בפלוני יבמי דדייקינ' הכי אבל היכא שמיאנה בסתם בזה הלשון שעוקרת לקדושין קמאי אסורה על כולם וכן משמע לישנ' דלעיל מיאנה בזה כו' משמע להדי' שמיאנה באחד הידוע ואמרה בזה אי אפשי: