אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק של שלשה עשר › ז

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק של שלשה עשר · ז

ו

דין דאין כותבין בגט מיאון לא בעינא ביה ולא אנא בעינא להתנסבא וביארנו דאין לחוש האידנא אם מאריך בו באיזה דברים וא"צ לא כתיבה ולא מסירה ולא דבר ממשפטי הגט:

אמר רב יודא ואמרי לה במתנית' תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזי דנפיש דיבור' אמרו חכמים שמא אתי לאחלופי בגיטא שיכתוב סופר כן בגט לגרש את האשה תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלונית בפלוני באנפנא כך הוא לשון התלמוד וכן לשון הסמ"ג וכתבו שלא יאריכו יותר אכן הרמב"ם כתב נוסח גט מיאון שכבר נהגו בו ישראל וזהו נוסחו בכך וכך לשבת ובכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך למנין פלוני מיאנה פלונית בת פלוני בפלוני בעלה בפנינו ואמרה אמי או אחי הטעוני וקדשוני או השיאוני ואני קטנה לפלוני בר פלוני והשתא גלית דעתי קדמיכון לא צבינא ביה ולא קאימנא עמיה והשתא בדקנו פלונית דא ואיתברר לנא דעדיין קטנה היא וכתבנו וחתמנו ויהיבנא לה להיות לזכות ולראיה בידה ע"כ וכן כתב הטור ותמה אני שלא חשו לנפיש דיבורא ומה בכך שלא כתוב בו לא רעינא ביה ולית אנא בעי להתנסבא מכל מקום כתוב במקומו ולא קאימנא עמיה וכי תלוי נפיש דיבור' דוקא במה שמזכיר ג' לשונות א"כ הו"ל לתלמודא לחלק ולומר אלא לכתוב תרי מילי של מיאון ולא תלת ובסמ"ג כתב בזה הלשון בשם רבינו יהודא כי בראשונה נהגו לכתוב גט מיאון בנוסח זה כו' עד ואומר שם כיון דחזי דנפיש דיבור' אמרי אתי לאחלופי פירש בגיטא ותקנו לכתוב בקוצר כאשר ביארנו למעלה והיינו כלשון התלמוד ממש וא"כ משמע להדיא דזה הנוסח אינו ראוי לכתוב עתה אלא כך היו כותבין בראשונה ואף שבזה הנוסח הכתו' בסמ"ג כתוב נמי ולא רעינ' ביה מ"מ אי אפשר לומר שבעבור זה כתב הסמ"ג שאין לכותבו עתה שהרי כתב להדיא ותקנו לכתוב בקוצר כאשר ביארנו למעלה ותימא לומר שכך הוא דעת הרמב"ם שזה הנוסח היה מן הראוי בימים הראשונים ולא עתה שלישנא וכבר נהגו בו ישראל משמע שכך הוא ראוי לנהוג וכן פירש המ"מ ובטור משמע להדיא שכך הוא הנוסח האמיתי ובספר כל בו כתב ג"כ נוסח הארוך ולא כתב בו אלו הלשונות כלל לא רעינא ביה וכו' אבל בסוף כתב וכתבנו לה גט מיאון שתהא רשאה לילך לכל אדם להנשא כדת משה וישראל שזהו לשון הגט וכ"ש שיש לתמוה על העיטור שהוסיף עוד על הנוסח של הרמב"ם וכתב ויהיבנא לה רשות למהך להתנסבא לכל גבר דתיצבי ואינש לא ימחה בידיכי מן יומא דנן ולעלם שהוא ממש נוסח הגט ונראה בעיני שראו האחרונים אחרי חכמי התלמוד שאינה מן הראוי לקצר נוסח המיאון כ"כ שלא יאמרו א"א יוצאה בכדי ויהיה דברי חכמים כחוכא ואטלולא לשתקנו הנשואין והיא כאשת איש מדרבנן ותהא יוצאה בכדי ע"כ נהגו להצריך לה גט מיאון שיש בה אריכות דברים שיהא נראה כאלו הגט מיאון כורת ופוטר אותה אף שאינו כן שהרי אינו צריך לא כתיבה ולא מסירה ולא דבר ממשפטי הגט כאשר כתב הרמב"ם והסמ"ג והטור מ"ה הצריכוה מפני מראית העין והתקינו ג"כ לכתוב אותן לשונות שאמי ואחי הטעוני כו' ואני קטנה לפלוני כו' שכולן מורין דלא אתי לאחלופי בגיטא והכל יודעין שאינו אלא למיאון קטנה וכ"ש האידנא דאין לחוש לאחלופי שאין כותבין אלא ע"פ מומחין ומ"מ נראה שאין להוסיף ולגרוע על נוסח שתפס הרמב"ם שהוא הקדמון והטור הלך בעקביו שהוא האחרון וכן עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה