ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · יח
דין דחופה אינה קונה ומ"מ פוסל' מדרבנן משתמרת לביאה פסול וחופ' לבד בלא קידושין ונתארמלו או נתגרשו כשרות:
איתמר רב אמ' יש חופ' לפסולו' ושמואל אמ' אין חופה לפסולות ופירש"י דאיירי בחופה בלא קידושי כסף וסבר רב כמו שהקידושין פוסל' מלאכול במקום פסול כגון אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כך פוסלת החופה והילכתא כרב וכ"פ הרמב"ם והתו' הקשו על פירושו דא"כ אתיא רב ושמואל כר"ה דסבר חופה קונה והיינו דלא כהילכת' דאין הלכה כר"ה כמו שדקדקו ואף שאין קושי' זו נצחית דיכילנ' למימר דהרמב"ם ורש"י סברי שפיר דהילכתא כר"ה דאמ' חופה קונה ומה בכך שלא הזכיר בדבריו שקונה כמו בלא הזכיר שאינו קונה ואין כאן מקומו להאריך בזה אלא שנראה בעיני אפי' תאמר שחופה אינו קונה מ"מ פוסלת מדרבנן מאחר שמשתמרת לביאה פסולה דהא אמרי' משתמר' לביאה פסולה לא אכלה הוא מדרבנן כמו שפי' התו' גופ' א"כ ה"נ בחופה דיותר משתמר' לביאה פסולה וקרובה אליה ופסול' לכ"ע וכמו שפי' רש"י דחופה ככניס' בעל' דמי' ולפ"ז דפריסי' דחופה לא קונה ואפ"ה פסלה א"כ כל הקושיו' שהוקשו על רש"י בטלים מעיקרא והמעיין בדבריהם מה שפירשו הם דקאי אנתארמלה או נתגרשה מן האירוסין דכשרו' לכ"ע ואם זה אף חופה אחר האירוסין קאמר רב דפוסלת לכ"ע משום דיש חופה לפסולו' אף שלא נבעלו סתם סוגי' התלמוד לא משמע כן אבל מ"מ הדין דין אמת שנפסלו ע"י קידושין וחופה שלאחריה דכל חופה שאחר הקידושין חשבינן ככנוס' אבל סופה לבד בלא קידושין ונתארמלו או נתגרשו לכ"ע כשרות וזה הוא ברור: