ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · יז
דין דאלמנה גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה דבי נשא נתארמלו או נתגרשו מן הנשואין פסולו' מן האירוסין כשרות ודין פצוע דכא כהן שקידש בת כהן או בת ישראל לא אכלה בתרומ' ופצוע דכא כהן שנש' בת גרים מאכילה בתרומה:
מתני' אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה ר"א ור"ש מכשירין נתארמלו או נתגרשו פי' מן הכהני' הללו מן הנשואי' פסולו' מן האירוסין כשרות לד"ה ובגמרא קאמר דהאי ת"ק ר"מ הוא דפליג על ר"א ור"ש ומסיק פ"ד כהן שקדש בת כהן וזו היא גירסא הנכונה לר"ח ולתו' ולרמב"ם ולסמ"ג פי' מכ"ש בת ישראל באנו למחלוק' ר"מ ור"א ור"ש לר"מ דאמר משתמרת לביאה פסולה דאורייתא לא אכלה הא נמי לא אכלה ולר"א ולר"ש דאמרו משתמרת לביאה פסולה דאוריית' אכלה הא נמי אכלה וכ' הסמ"ג שדין זה של פ"ד לא נפשט כי לא נפסק הלכה כדברי מי והיינו שסבר שת"ק דמתניתי' מאחר שיחידאי אין הכרע לפסוק כוותיה אבל הרמב"ם פסק כר"מ וכן נראה עיק' דלעולם הת"ק חשיב רבים ואפי' שניהם חולקי' עליו תרווייהו יחידאי הוי כאשר פירשתי בפ' החולץ סי' כ"ט ומה שמסיק שם תלמוד' היכ' דאתי הת"ק כיחידאי אז הוא כיחידאי היינו שנוכל לפסוק כנגדו כי התם דפסק הלכה כר' יוסי נגד הת"ק ומוקי הת"ק כר"מ והיינו היכא זא דאיתמר איתמר אבל מן הסת' לעולם הלכה כת"ק אפי' היחידי' שחולקי' הם רבים וסיוע לדבריו שבירושלמי קורא לדברי ר"מ דברי רבנן. ועוד מסיק בסוגי' כהן פצוע דכא שנשאה בת גרים שמאכילה בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו וגו' יאכל כו' ויתר דיני פצוע דכא מקומן בפ' הערל: