ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · ז
דין דאחות האב אסורה בין מן האב בין מן האם וכן אחו' אשה בין מן האב בין מן האם ודין דהיבום דווקא באח מן האב אבל באח מן האם אסור:
ת"ר ערות אחו' אבי' לא תגל' בין מן האב בין מן האם וכן מצינו באחותו שהי' בין מן האב בין מן האם או אינו אלא מן האב ולא מן האם דומיא דדודתו וכדדריש רבא כתיב ערות דודו גילה וכתי' או דודו או בן דודו יגאלנו והתם מן האב דכתי' משפחתו יגאלנו וכתי' ויתילדו למשפחותם לבית אבותם אף כאן מן האב ת"ל עוד בקידושי' ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה בין מן האב בין מן האם ואחות אשה מנלן שהיא בין מן האב בין מן האם כדתנן בסוף האשה רבה משום דילפינן מאשת אח שהוא דבר ע"י קדושין והוא קרובי עצמו ולא קרובי אביו כמו דודתו ואשת אח גופא מנלן דכתיב ערות אשת אחיך לא תגלה וכתיב קרא יתירה ערות אחיך היא לרבוי בין מן האב בין מן האם ומלשון היא דייקינן דלא תימא נהי דילפינן אחוה מבני יעקב שהיבום הוא באחיו מן האב ה"מ למצוה אבל לעולם אף מן האם הוא רשות ע"כ כתב היא בהוויית' תהא לאיסור':
כאן מבואר דמיתת כרת הוא עד ס' ומס' ואילך הוא מיתת שמים וביארנו דאין ס' בכלל הכרת: