אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שישי › ו

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שישי · ו

ה

דין דכל העריות חייב עליהן בהערא' ודין דאשת אח אם גרשה בעלה ואין לה בנים או לאחר מיתה ויש לה בני' היא בכרת ושם ביארנו דהמער' בבהמ' ובזכר חיי' ואם בא על כל העריו' בהעלם אחת חייב (ואם בא) על כל אחת ואחת:

אח' המערה כו' אמר עולא מנין להעראה מן התורה דכתי' ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגילה את ערותה את מקורה הערה ושאר עריות הוקשו להדדי דא"ר יונה ואיתימא ר"ה ברי' דר' יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות הוקשו כל העריות להדדי והא דכתיב גבי אשת אח נדה היא לא לדמות לנדה לחייב בה על העראה כנדה דהא כבר הוקשו כל העריות אלא דלא תימא אשת אח אף בחיי בעלה אם גירשה תהא מותרת לאחיו באין לה בנים ולאחר מיתה הוא מצוה משום כך כתב נדה היא מה נדה אף שיש לה היתר לאחר מכאן קודם היתרא היא בכרת אף אשת אח קודם עיקר היתירא שהי' מצוה היינו לאחר מיתת בעלה היא מותרת ומקודם היא בכרת וכדי שלא יבא בעל דין לחלוק ויאמר נהי דרבי קרא לאיסור בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה תהא מותרת אפילו ביש לה בנים ואין לה בנים דכתיב למצוה הוא כתב רחמנא עוד ערות אחיו גילה לרבוי אפי' לאחר מיתה ביש לה בנים והעראה דכתיב גבי אחות אביו ואחות אמו למה לי אם אינו עניין לגופו תנהו ענין להעראת בהמה אבל להערא' זכר לא בעינן קרא דשוה הוא לאש' דכתיב לא תשכב זכר משכבי אשה ואחותו דכתיב בה בקדושי' כר' למה לי מאח' שהוקשו כל העריות להדדי אתי' כדר' יוחנן ולחלק שאם בעל כל העריות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת כמו שחייב על אחותו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה