ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · מד
דין דנכרי דקני ליה לישראל בדינא דמלכות' וזבני' לישראל לא קנאו אלא למעשה ידיו והוי כפועל אחר ואם קנאו בלא דינא דמלכותא לא קנו רבו שני כלל ונפיק מיני' בלא דמים:
פסק כתב הרמ"ה נכרי דשבייה לישראל וקניא בדינא דמלכותא והדר זביני לישראל קניא למעשה ידיו דכי היכי דקני נכרי למעשה ידיו ה"נ מצי לזבוני למעשה ידיו ואע"ג דקיי"ל אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ה"מ למקניה גופיה לבאר דיני עבד עברי אבל למעשה ידיו היכא דקני שבאי למעשה ידיו בדינא דמלכותא הדר מצי לזבוני לישראל למעשה ידיו ודוקא שנשבה במלחמה שדינ' דמלכות' הוא וה"ה נמי כל היכא דקני ליה בדינ' דמלכות' מטעמ' אחריני כגון שמכרוהו גובי המס אבל נשבה בשעת שלום דלא קני ליה שבאי בדינ' דמלכות' לא קני ליה רבו שני כלל ודינ' הו' דנפיק מיניה בלא דמים ובשעת מלחמה נמי דקנייה למעשה ידיו אין דינו לא כע"ע לכל דבר ולא כעבד כנעני לכל דבר דהנך גופן קנוי לא דיינינן ליה כדין ע"ע שאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ובעב' כנעני לא דיינינן לי' למיפלח דלעולם בע"כ דכתיב ובאחיכ' בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך אלא למעשה ידיו הוא דקנייה וכפועל בעלמא וכי היכי דפועל מצי מהדר ומהדר ליה זוזי דלאו עבדים לעבדים הם האי עבד נמי מצי היב לרביה מקצתו או דמי שויו ונפי' יד האדון על התחתונה ליקח הפחות ע"כ וכן הביאו הטור: