אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק רביעי › מג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק רביעי · מג

מב

דין דאפי' לוק' את הנכרי וקדם וטבל לשם ב"ח קג' עצמו ב"ח ואין גופו קנוי לו אלא אם יטבול לשם עבדות וצריך הרב לתוקפו במים ואז אפי' יצעוק בקול רם שלשם בן חורין טבל אינו כלו' ודין אות' יהודי' שנותני' מס המלך בעד הנכרי' ודע' המלך הוא להשתעבד באותן הנכרים אז גופ' קנוי להם אחר הטביל' לעבדות וצריך גט שיחרור אם רוצים להתגייר:

א"ר אויא ל"ש אלא בלוקח עבד מן הנכרי אבל נכרי גופ' קני דכתיב וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו עבד ואמה אתם קונים מהם ולא הם קונים זה את זה ולא הם קונים מכם למאי הלכתא אילימא למעשה ידיו אטו נכרי לא קנה ליה לישראל למעש' ידיו אלא לגופי' וקאמר רחמנא אתם קונים מכם גופיה ואע"ג דפריך רב אחאי אימא בכספא ובטבילה הוא הקונ' אות' לגופי' אבל לעולם קדם וטבל לשם ב"ח הוה ב"ח וכ' הרי"ף והרא"ש אחריו והלכתא כרב אויא ותימ' לי אמה סמך לפסוק כרב אויא ולדחות הקושיא בכדי היכא דליכ' ראייה מן התלמוד אף שכת' רשב"א בפ' ח"ה אפי' היכ' שנאמר קושי' לא משגחינן ביה א"ל שנאמר תיובתא משום שהקושי' תלוי' ועומדת עד דלפרקוה בדוכתי' אחרי' אבל בלי ראייה ובלי פירוקא ולדחות הקושיא ולפסוק כנגדה לא ידענא טעמ' ודעת הרמב"ם כרב אחאי שאין חילוק ביניהם אמר שמואל וצריך לתוקפו במים כדי שתעלה לו טבילה לשם עבדות פי' הרא"ש שאם לא תהא ידו תקיפו עליו יש לחוש שמא יאמר לבן חורין אני טובל פי' לפירושו אבל מעכשיו כשתקפו במים לתת עליו עול מלאכתו במים נראה להדי' בטבילו' עבדו' ואז אפי' יצעק הוא בקול רם שלשם חירות הוא טובל לא מהני לי' דהא שיעבודו עליו עד שיעלה כן יראה מפי' רש"י והרמב"ם ומסיק א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי כרגא אאינשי פי' אנכרי' ומשעבדי בהו עבידת' יתירתא כי נפקא צריכי גיטא דחירות' או לא פי' כשבאי' אח"כ להתגייר אם מותרים הם בבת ישראל אמר להו איכו שכיבי לא אמרי לכו האי מילתא הכי א"ר ששת מוהריקייהו דהני פי' חותם עבדות שלהן בטפס' דמלכא פי' בארגז המלך ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לישתעבד למאן דיהיב כרגא וכת' הרא"ש ויד המלך תקפה עליו להיות גופו מכור. ע"כ ודבר תימא מנ"מ למלך אי גופו קנוי או קנוי למעשה ידיו ועוד לישנא דלישתעבד כו' דקאמר משמע שיעבוד למעשה ידיו לחוד ועוד אי דינ' דמלכו' עדיף מקנין גמור שלא יכול לקנות גופיה של נכרי אלא שיעבוד וכ"ש מה שכופהו בדת המלך בעד חיוב חיוב המס דלא עדיף מיניה ע"כ נראה דלא קבעי אי קני המלך בקנין הגוף אלא אי הוה כה"ג קנין וא"כ מאחר שבא לישראל והטבילו אותו כדת העבדו' הוי גופו קנוי להם וצריך גט שיחרור או אינ' קניין כלל וחוב בעלמא שהוא חייב להם ואינו עבדם ויכול להתגייר אף בלא שחרור על זה אמר דינא דמלכות' דינ' והוה קנין כאלו קנאו ממש מן הנכרי וכן מסתבר דהא סוגי' איירי בשכבר טבלו לדת עבדות ואח"כ באים להתגייר ממש שאינו מן הדרך להתגייר כשיצא ובעוד' משועבד אצל היהודי אז אפי' דת עבדות אינו נוהג ועוד כשאינו רוצה למול ולטבול מגלגל עמו י"ב חודש ומוכרו לנכרי אלא כשמל וטבלו לעבדות איירי וכן יראה מן הרמב"ם שכ' בהל' עבדות וז"ל מלך נכרי שעשה מלחמה והביא שביה למכרה וכן אם הרשה לכל מי שירצה שילך ויגנוב מאומה שהוא עושה עמה מלחמה שיביאו וימכר לעצמו וכן אם היו דיניו שכל מי שלא יתן המס ימכר או מי שיעשה כך וכך או לא יעשה ימכר הרי זה דיניו דין ועבד הנלקח בדיניו אלו הרי הוא כנעני לכל דבר נכרי שקנה נכרי לעבדות לא קנה גופו ואין בו אלא מעשה ידיו אעפ"כ אם מכרו לישראל הרי גופו קנוי לישראל ע"כ אלמא דקניין זה הנקנה ע"י דת המלך דומה לשאר קניין שקונה הישראל עבד של נכרי וכי היכא דהתם אין גופו קנוי לו לישראל מיד אלא אחר טבילה ה"נ כה"ג שהרי הוא כשאר עבד כנעני ממש ובנ"י כתב בשם הקדמונים היכא שלקח מן הנכרי שלקחו במלחמה דבכה"ג מי קונה אפילו ישראל וכ"ש נכרי כדאיתא במס' גיטין ולפ"ז עבדים וישמעאלי' שלנו אינן יכולי' להתגייר אלא לדעת רבן ואינן יוצאי' אלא בגט או בכסף ולא די במחילה ואם נתגיירו שלא לדעת רבן אין טבילתן טבילה וצריך לברר כי מדעת רבו היה ואי לא ספיקא הוי ואני אומר חלילה שיקנה הנכרי את ישראל קנין הגוף אפי' היה בדינ' דמלכותא לאו כל כמיני' כי עול מלכות שמי' עלינו ועבדות השם אנו וכ"כ הרמ"ה לקמן וכ"ש לפי מה שפירשתי דאפי' לנכרי לא יכול לקנות' גופו שלו בשום קנין א"ל שיבא אח"כ לישראל ויטבלנו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה