ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · כג
דין החולץ ליבמתו הוא כאחד מן האחין לנחלה לא פחו' ולא יותר ואם יש שם אב האב יורש הנכסי' ואם הוא מיבם זוכה בנכסים ושם ביארנו דיבם בכור יורש חלק הירוש' של אחיו המת וחלקו:
מתני' החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה לא יותר ולא פחות משאר אחיו ואם יש שם אב יורש אב הנכסים ואם הוא מיבם זוכה בנכסים של אחיו ר' יהודא אומר אפי' אם הוא מיבם אם יש אב הרי הן הנכסים של אב ופסקינן בגמרא הלכה כרבנן ולא כר' יהודא ופריך אליב' דר"י מ"ט דכתי' והי' הבכו' אשר תלד כבכו' מה בכו' אין לו בחיי האב כלום אף האי נמי אינו נוטל לו בחיי האב כלום אי מה בכור לאחר מיתת האב נוטל פי שנים אף האי יבם נמי נוטל פי' שנים לאחר מיתת האב ומשני מידי יקום על שם אביו כתיב יקום על שם אחיו כתי' יש מקשים הא דפריך לר' יהודא שיטול פי שנים היינו שיטול חלק הירושה של אחיו המת ומאי פריך דילמא אין ה"נ אלא בודאי ש"מ דאינה יורש חלק הירושה של אחיו המת ומר' יהודא נשמע לרבנן דבה' לא פליגי אהדדי וזהו דעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א והטור אבל רש"י ור"י סוברין בפ' יש בכור שיורש חלק הירוש' של אחיו המת שהרי יקום על שם אחיו כתי' לעולם עומד במקומו בין לרבנן בין לר' יהודא וכן נראה כי כמו שהבכור שמת בחיי האב שבן הבכור נוטל פי שנים של אביו ה"נ גבי יבם דבכור קרייה רחמנא ועוד יקום על שם אחיו כתיב דמשמע שעומד במקום אחיו כאלו הו' בחיי' ופירושא דהאי סוגיא לא איירי כלל דשקיל וטרי בנכסי אביו של המת אלא איירי בנכסי אחיו המת אליבא דר"י שהיה היבם ראוי לירש וקדם האב וירש בנו משום דבכור קריה רחמנא דאין לבכור בחיי האב כך לא יזכה היבם בנכסי אחיו המת בחיי האב ע"ז קמדקדק שיזכה היבם באותה החלק שירש אביו בנכסי אחיו אם הם בעין לאחר מיתה בחלק הבכור אבל בנכסי אביו שלא ירש פשי' שנוט' פי ב' שהרי עומ' במקומו ועל זה משני מידי יקום על שם אביו כתיב שנוטל הירושה שירש אביו וכיון שירש אביו ולא נכסי המת הן אין לו חלק באותו ירוש' יותר משאר אחין אלא שהיבם נוטל בהן פי' שנים והשאר חולקין כמו שחולקין נכסי האב שלא יירש מן הבן שהיבם נוטל פי שנים והשאר לאחין וכן פי' מהר"ם בפ' יש נוחלין וכן יראה מפי' רש"י שפי' הכא אי מה בכור כו' כלו' ונימא שר"י יודה דנוטל זה חלקו וחלק אחיו היינו כדפי' דעל חלק נכסי אחיו המת דשייך לומר שיודה לרבנן שיהא לו לב"ה זכייה בגוי' לענין ירושה וכן עיקר וא"כ אי הוה המת שמת בחיי אביו בכור נוטל היבם פי ג' חלקים חלקו ושני חלקי המת שהרי במקומו עומד ממש ולא חשיב יורש לגביה כמו שפי' ועוד אפי' חשבת לי' לבן היבם מ"מ גבי בכור' בנו יורש שני חלקים אפי' מת הבכור בחיי אביו כדפי' רשב"ם בפ' י"נ אלא שצריכין אנו לומר שהיבם במקומו עומד ולא חשב כבנו דאם חשבינן כבנו אינו נוטל כלל חלקי אביו משום דהוי כמו בכור בנכסי דאבא אבא דאינו נוטל רק ב' חלקים א"כ היבם דחשבית ליה כבכור לא עדיף אלא דצריכה למימר דבמקומו עומד ובתשובה דהלכו' נחלו' כתב מהר"ם שאפי' מת גם היבם בחיי אביו שבניו נוטלין פי שנים כמו גבי בכור ושאר חילוקי' דיבם לענין ראוי ומוחזק דפליגי בי' אמוראי בפ' יש בכור אפרשנה בעז"ה בפ' י"נ הילכך במקום שמיבמין לעולם נוטלים היבם ובניו ב' חלקים בנכסי אביו ואם היה המת בכור נוטלי' ג' חלקים