ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · טו
דין מצוה בגדול ליבם לא רצה מהלכין על כל האחין דרך גדילתן גדול גדול קודם ואם תלוי הגדול בקטן ממנו או בחרש עד שיבריא או בשוט' עד שיתפקח או א' מן האחין תלה בגדול שבמדה"י אין שומעין לו ואם הוא רוצה ליבם והיא אינ' רוצ' אין עליה דין מורדות אלא א"כ אינה רוצה לחלו ודין דביאת קטן עדיפא מחליצ' גדול וחליצת גדול עדיף מחליצת קטן:
מתני' מצוה בגדול ליבם לא רצה מהלכין אצל כל האחי' לא רצו חזרו אצל הגדו' ואומר לו עליך מצו' חלוץ או ייבם פי' כופין אותו לכך שיחלוץ א"ל ירצ' ליבם וכל הפרשנים פירשו האי דקאמר מהלכי' על כל האחין היינו גדול גדול קודם וכן דקדק רש"י מהאי דתני אביי קשישא בפ' כיצד מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרין אצל גדול ופי' רש"י דע"כ הולכין אצל קטן הימנו וגדול הוא לשאר אחי' ואמר דאי לא תימא הכי מאי מוסיף אביי מן המשנה וכן דעת התו' והסמ"ג וכל המחברי' זולת הרמב"ם שמשוה כל האחין זולת הגדול שבהן ולא ידענו טעמא למילתא מאחר שהמצו' בגדול ליבם אפי' אינו בכור א"כ ש"מ דאגדולה קפיד רחמנא א"כ ממילא הגדול גדול קודם וכן השיג הראב"ד והרשב"א ועל שכותבים לישב דברי הרמב"ם ואומרים דשבקי ברייתא דאביי קשישא מקמי מתנית' דהחולץ ומ"ה השמי' הרי"ף ולא הביאו ולא נהירא כי איך יעלה על דעת אביי קשיש' לחלוק על הסתם משנה ועוד סתמא דתלמוד' פני' מיני' בפר' כיצ' ומה שלא הביאו הרי"ף משום דמילתא דפשיטא היא בעיניה' כמו שפי' ומסיק תלה הגדול בקטן ממש עד שיגדל או בחרש עד שיבריא או בשוטה עד שיתפקח וכן א' מן האחין תלה בגדול שהוא במדינת הים אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה חלוץ או יבם והיכא שהוא רוצה ליבם והיא אומרת אינה רוצה בו אלא בגדול שהוא במדה"י לכאורה נראה שאין בה דין מורד' כי מה שאמרו חכמים חלוץ או יבם לתקנת האשה שלא תשב עגונה אבל לפסוק עליה דין מורדת לא פסקינן מאחר שהיא נותנת אמתלא לדבריה שהיא ממתנת לגדול. כתב הר"ש בן הר"ש בר צמח אם האח הגדול במדה"י ואינו רוצה לייבם הרי הוא כמי שאינו ואם האח הגדול השני אינו רוצה ליבם אלא לחלוץ חזרה המצוה אצל הקטן ואם רוצה ליבם אין כופין אותו לחלוץ ומ"ש הרמב"ם והטור כופין אותו לחלוץ ואין כופין אותו ליבם אינו אלא במי שלא רצה לא לחלוץ ולא לייבם כי איך יכופו אותו ליבום ואין אדם דר עם נחש עכ"ל, ומ"מ נראה דיש עליה דין מורדת מאחר דאמרינן בגמ' דשהוי מצוה לא משהינן וכופין על זה אפי' בשיהוי לחלוץ א"כ כ"ש דכופין לה אם אין שייך כפייה באשה לכ"ה יש בה דין מורדת וגדולה מזו כתב הרמב"ם היכא שיש נשים רבות ובקש הוא א' מהן להתייב' אות' שאינה רוצה בה דין מורדת והנשים אחרות נוטלי' כולן כתובת' וכל זה לפי דעתו שמצות ייבום קודם אפי' האידנא אבל לפי מה דס"ל דמצות יבום אינו קודמת האידנא לכ"ה לייבום בע"כ אין כאן דין מורדת אלא כשאינה רוצה לחלוץ כלל אלא ליישב עגונה ואפרש בעז"ה לקמן ואיתמר בגמ' ביאת קטן פי' בר י"ג ויום א' והביא ב' שערות רק שאינו גדול באחין וחליצ' גדול פליגי ביה ר' יוחנן וריב"ל ח"א ביאת קטן עדיפא וח"א חליצת גדול עדיפא א"ד בביאה כ"ע ל"פ דביאת קטן עדיפא כ"פ בחליצה חליצת קטן וחליצת גדול ח"א חליצת גדול עדיפא וח"א כי הדדי נינהו והרי"ף והרא"ש כתבו הסוגיא כצורת' ולא הכריעו מידי בפסק הלכה והנה בביאת קטן וחליצ' גדול פשיטא שדעת' לפסוק כלשון בתרא דאמר כ"ע סברי ביא' קטן עדיפא אבל בהא דפליגי אי כהדדי נינהו או חליצת גדול עדיפא לא הכריעו והטור פסק דחליצת גדול עדיפא ואפשר טעמיה מאחר שהוא ספק איסור דאורייתא אזלינן לחומרא הילכך מצוה הגדול ליבם והגדול גדול קוד' ומ"מ שהויי מצו' לא משהינן וביאת קטן עדיפא לחליצת גדול שסוברים מצות יבום קודמ' או שהיא רוצה להתייבם וחליצת גדול עדיפא מחליצת קטן וכ' הרב ר' ירוחם וז"ל כתבו כיון דלא יפה הילכתא עבדינן לחומרא וכל היכא דאפש' עושין ואם לא ירצה הגדול אין כופין אותו כיון דאיכא קטן שרוצה לחלוץ: