אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק עשירי › כא

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק עשירי · כא

כ

דין אשה שהלך בעלה ובנה למ"ה ואמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך ונשא' ואח"כ אמרו לה חילוף הדברים תצא אפי' יש לה בנים והולד ממזר מדרבנן ומ"מ אם זה הולד נש' בת ישראל או איפכ' אין בידינו להוצי' ואם לא נשא' אלא זינת' הולד כשר:

האשה שהלך בעלה ובנה למ"ה ואמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך ונשאת ואח"כ אמרו לה חילוף היו הדברי' תצא והולד ראשון ואחרון ממזר לפי המסקנ' דלקמן דעד אחד נאמן ביבמה להתירה לשוק איכא לאוקמי מתני' שפיר דמתחילה לא בא אלא עד אחד ובחילוף הדברים באו שנים דאין דבריו של א' במקום שני' אבל לפי מה דמספקא ליה לתלמודא אי מהימן עד אחד ביבמה וצריך לאוקמי מתני' בבאו ב' עדים א"כ אי אפשר לפרש חילוף הדברים אלא שבאו שנים אחרים והזימום וכן פי' בנימוקי יוסף אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעליך ונתייבמה יבמה ואח"כ אמרו לה קיים היה ומת עכשיו הולד ראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ומפרש תלמודא דהאי ראשון ואחרון דקאמר היינו לפני שמוע' ולאחר שמועה ומוקי בברייתא לרישא דמתני' כר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה אף שהיא לאו דשאר ונראה הא דמוקי מתני' כר' עקיב' היינו משו' דמתני' איירי בממזר דאורייתא ושרי אף בממזרת דאי בממזר מדרבנן א"כ סיפ' דקתני הולד ראשון ממז' והאחרון אינו ממז' אמאי אינו ממזר כי היכי דקנסין לגבי בעל שהולד ממז' אף שכשר הוא מן התורה ה"נ גבי בועל אפי' אחר מיתת הבעל או גירושין כדפרי' לעיל בפירקן סי' ו' אלא בע"כ ממזר מדאוריית' איירי ומ"ה מוקי כר' עקיבא ואהא פליגי רבנן ואמרי אין ממז' מיבמ' אבל מדרבנן שפיר קמודו דהוי ממזר וכדמוכח להדיא מסוגיא דפר' הזורק דבעי אמתני' דכל עריות שאמרו צרותיהן מותרות כו' דקתני כל הדרכים בה נשאו אין וזינ' לא ותיובת' דר' המנונ' דאמר יבמה שזינתה אסורה ליבמה או נשאו וה"ה זינו ומסייע ליה ובע"כ כדרבנן אתי דלר' עקיבא פשיטא דס"ל אפי' זינו דאפי' לית' להא דרב המנונא דהא ס"ל דיש ממזר מחייבי לאוין וכדמוכח להדיא בסוטה פ' היה מביא אף לפי המסקנא טפי עדיף לומר דדוקא נשאו קתני ולא זינו ואתיא כדרבנן אלמא דאף לרבנן הוי ממזר מדרבנן ומה שמוקי בירושלמי למתני' דהזורק כר' עקיבא אבל חכמים אומרים אין ממזרת מיבמה לשוק היינו משום דס"ל לתלמודא ירושלמי כלישנא קמא דרב גידל דלקמן דלא ס"ל לומר טעמא דמיחלפא באשה שהלך בעלה למ"ה כו' וא"כ סתם סוגיא דפ' הזורק שהוא תלמוד שלנו עיקר ובפרט דהני תרי לישנא בתראי כרב גידל מסייע לן כן דעת התו' והרא"ש ומסקנ' הסוגיא משמע דלא חלקו כלל בין יבמה שנשאת לשוק ובין אשה שהלך בעלה למ"ה משום דמיחלפ' חדא באידך וכ"ש שתצא אפי' יש לה בנים ולא כדעת רב יהודא גאון דאמר אם יש לה בנים ממנו לא תצא דא"כ אתה מוצא לעז על בניה והיינו דס"ל בפשיטות דאין ממזר מיבמה ולית' כדפרי' ובלאו הכי לית' לדבריו שהרי הרי"ף והרמב"ם דס"ל דאין ממזר כלל מיבמ' אפ"ה ס"ל דתצא וכמו שמוכח להדיא בירושלמי דאפי' יש לה כמה בנים תצא ועוד יש לי סיוע מסתמא דסוגיא דילן דמייתי בריית' אמתני' דילן דקאמר זו דברי ר' עקיבא אבל חכמים אומרים כו' ולא אייתי אמתני' דפרק הזורק כמו שהביא הירושלמי אלא דס"ל לסתמא דתלמודא דדוק' מתני' דילן דאיירי בממזר דאוריית' הוא דאתיא כר"ע אבל מתני' דהזורק דאיירי בממזר דרבנן אתי' לכ"ע ומ"מ נרא' שאם נשא בן זה את בת ישראל או איפכא שאין בידינו להוציאן מאחר שיש להן אילנו' גדולים לסמוך עליהם הרי"ף והר"ח והרמב"ם דכולהו ס"ל תצא לחוד והולד אינו ממזר וכל זה דוקא בנשאת דאיכא למימר דמחלפא באשה שהלך למ"ה אבל אם בא עליה בזנו' אפי' במזיד כשר הולד לכ"ע דאינו אלא כשאר חייבי לאוין לחו' דהולד כשר וכ"ש אם נתקדשה ע"פ ב"ד שהתירו לה ע"פ עדות שמתיבמה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה