אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק עשירי › כ

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק עשירי · כ

יט

דין דיש לב"ד להלקות למי שאינו חייב מלקות ולהרוג למי שאינו חייב מיתה כדי לעשות סייג לתורה וכן יש להפקיד ממון בעלים ולאבד כפי מה שרואין לגדר פרצת הדור ולקנוס אלם ולנדות וביארנו דכל המוסר רבים ומגזם לרבים ומוחזק מאבדי' אותו בידים אבל לא יחוסו עליו לחתוך לשונו או א' מאיבריו:

תניא אמר ר' אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבו' ע"ד תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באד' א' שרכב [על] סוס בשבת בימי יוני' והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באדם אח' שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד והלקוהו לא משום שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ומסיק תלמודא שהוא משום מיגדר מילתא:

וכ' הרמב"ם והטור הביאו שיש לב"ד להלקות למי שאינו חייב במלקות ולהרוג למי שאינו חייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכיון שראו ב"ד שפרצו בדבר יש להן כח לגדור ולחזוק הדבר כפי מה שיראה להם הכל לפי הוראת שעה ולא שיקבעו הלכה לדורות וכן יש להן להלקו' אדם ששמועתו רעה והם מרננין אחריו שהוא עובר על העריו' והוא שיהא קול שאינו פוס' ולא יהי' לו אויבי' שמוציאי' עליו דבה רעה וכן מכי' את מי ששמועתו רעה ומבזין את יולדיו בפניו וכן יש להם להפקיר ממון שיש לו בעלים ולאבדו כפי מה שרואין לגדור פרצת הדור ולקנו' אלם ולנדות ולהחרי' ולקללו ולהכותו ולתלוש שערו ולאסרו בבית האסורי' ולהשביע בשם על כרחו שלא יעשה ושלא עשה הדברים לפי מה שיראה לדיין שזה צריך לכך והשעה צריכה לכך ובכל יהו מעשיו לשם שמים ואל יהא כבוד הבריו' קל בעיניו שהרי דוחה לא תעש' של דבריהם וכ"ש כבוד בני אברהם יצחק יעקב המוחזקים בתורת אמת שיהיה זהיר שלא יהרוס כבודם אלא להוסיף כבו' המקום בלבד:

ע"כ וזה לשון הרא"ש בתשוב' על אחד שבירך את השם תשובה יש לי רוב שלומי' הנעימי' והתמימים הנחמדי' והנכבדי' הפלאתם לשאלני בדיני נפשות כי בכל הארצות ששמעתי עליהם אין דנין דיני נפשות לולי פה בארץ ספרד ותמהתי מאוד בבואי הלום איך היו דני' דיני נפשו' בלא סנהדרין ואמרו לי כי הורמנ' דמלכ' הוא וגם העדה שופטי' להציל כי כמה דמי' היו נשפכי' יותר אם היו נידוני' ע"י עכו"ם והנחתי' להם כה' אבל מעולם לא הסכמתי עמהם על איבוד נפש אמנם אני רואה שדעת כלכם מסכמת לבער זה הרע מקרבכם ובודאי חלל השם דפרהסיא הוא וכבר נשמע הדבר בין העכו"ם וגם מחמירין מאוד במדבר נגד דתם ואמונתם וניתוסף החילול אם לא יעשה בו נקמה ומצינו היכא שיתקדש שם שמים שלחו יד בבני מלכי' בשביל גרי' גרורי' והלינו נבלתם על העץ וגם בשביל מיגדר מילתא סקלו למי שרכב על סוס בשבת וג"כ ראוי הוא שיתקדש השם באבוד הרשע הזה ועשו בו כטוב בעיניכם ואם הייתי בהסכמתם דעתי היתה נוטה שיוצ' לשונו מפיו ויחתכו רוב המדבר שבלשונו ותאלמנה שפתותיו ובדבר הזה ימודו לו כפעלו וזאת היא נקמה מפורסמת הנראית בכל יום לעינים ואתם עשו לפי עניין ככל אשר יראה טוב בעיניכם כי ידעתי אשר כונתכם שיתקדש שמי' ע"כ וכ"ז בעובר עבירו' בינו לבין המקו' אבל מוסר או מגזם על ישראל פשיטא שרודף הוא וניתן בכל מקום להציל בנפשו בלא עדה ועדות אלא בראיות כל אדם שרואה אות' חייב להורגו שנא' לא תעמוד על דם רעיך כן כתב הרא"ש גופא לעיל מיניה וזה לשון מהו"רר מנחם מירדבור"ג בליקוטי' על דין המגזם בדליקה הוי רודף לכל ישרא' שהרי אם נשרף בית אחד בעיר או בכפר יהרגו כמה עוברים ושבים ומשעה שתולה כתב פסול של שריפה לעיר או לכפר ע"פ עכו"ם הוי רודף ואפי' לא פירוש בכת' שמו של רודף כ"א של נרדף וידו' שמתחיל' גיזם ואשכחין כה"ג ברכב על הסו' בשב' והטיח באשתו תחת התאנ' והביאו לב"ד וסקלוהו כו' עכ"ל ונראה לי הלכה למעשה לדון כל מוסר רבים ומגזם לרבים ומוחזק לכך לאבדו אפי' בידים ולא לחוס עליו בנפש אבל לא לחתוך לשונו ולנקר עיניו אלא לאבד הרע מקרבנו ואדרבא בזה איכא למיחש וקרוב לודאי שיתפקר ביותר ויפרוק עול ויצא חוץ לדת כדי לנקום נקם ויעליל ח"ו על ישראל ליבדה מלבו דברים שלא היו וכן ראיתי בימי שתקלה גדול' בא לישראל ממעשה כזה שנקרו עניו וחתכו לשונו שיצא אח"כ מן הכלל מבוכה גדולה בישראל לולי רוב רחמיו וחסדיו שנתן לנו יתברך חנינה:

כלל י"ז.

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה