אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק עשירי › יח

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק עשירי · יח

יז

דין אכל תרומה טמאה משלם כל דהו תרומה טהורה משלם חולין טהורין שילם חולין טמאין בין שוגג בין מזיד תשלומיו תשלומין ונעשין תרומה טמאה והוי ממון כהן וחוזר משלם חולין טהורין גם תמצא ביאור בתו' בד"ה אכל תרומה כו':

מסקי' בסוגי' אכל תרומ' טמא' משלם חולין טהורין שילם חולין טמאים סומכוס אומר משום ר"מ בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרי' אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין וכתבו התו' אין לפרש דהאי שוגג ומזיד אאכילה קאי כדפי' ריב"ן אבל התשלומין הם במזיד דא"כ במזיד אמאי אין תשלומיו תשלומין דאפי' סובין יכול לשלם דתשלומין אין נעשין קדש אלא דשוגג ומזיד אתשלומין קאי כדפי' בקו' וההיא דקאמר והוינן בה במזיד אין תשלומיו תשלומין תע"ב כו' אע"ג דכי משלם חולין טמאין נעשין תרומה טמא' מ"מ תע"ב דנפסד הוא שמשלם יותר ממה שהפסיד לכהן ומסיק והוינן בה במזיד אין תשלומיו תשלומין תע"ב דאכל מיניה מידי דלא קחזי ליה בימי טומאתו וקא משלם לי' מידי דחזי ליה בימי טומאתו ואמ' רבא ואמרי לה כדי חסורי מחסרי והכי קתני אכל תרומה טמאה משלם כל דהו אכל תרומ' טהור' משל' חולין טהורין שילם חולין טמאין סומכו' אומר משום ר"מ בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכ"א בין שוגג בין מזיד תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין ופי' רש"י בפ' הניזקין בשוגג תשלומיו תשלומין דהא אוכל תרומ' שוגג לפי מידה שלם ולא לפי דמים אע"ג דהך טומאה גריע מההיא דאכל תשלומין הן דאורייתא וכתבו התו' וא"ת אי לפי דמים משלם כשמשלם כאן חולין טמאין אמאי תשלומיו תשלומין והלא הם נעשים תרומה טמאה ואינם שוים כתרומה טהורה שאכל וי"ל דמשלם חולין טמאין כ"כ דכשנעשין תרומ' טמא' יהיו שוי' להסקה כתרומ' טהורה שאכל ומ"מ קנסינן ליה כשמשלם במזיד אע"פ ששוים כדמי תרומה משום דמשלם מידי דלא קפיץ עליה זבינה ועוד האריכו בזה בפ' הניזקין וז"ל ועוד אפי' את"ל דלפי מידה משלם ולא מיפטר אא"כ ישלם שיהו שוין להסקה כשיעו' תרומה טהורה שאכל דלא גרע מגזלן כדאמר התם כל היכ' דמעיקר' שוי' ד' ולבסו' שוי' זוזא לא תיבעי לך דלפי דמים משל' כו' אלא איירי כדפרישי' ואין תשלומיו תשלומין דאכל מיניה מידי דקפצי עלי' זבינ' ומסל' מידי דלא קפצי עלי' זביני עכ"ל וכל זאת איני שוה לי דא"כ לא משתכ' תשלומין בשוג' דאי ידע שהתשלומין יהיו תרומ' טמאין למה משל' כ"כ הרב' הי' לו לשל' חולין טהורין אלא בודאי לא היה משלם אלא לפי מידה ע"כ ונראה עיקר כפי' רש יוסתווא דבריית' דמשל' לפי מידה ואין קשה איך ישלם תשלומין שאינם שווין כפי מה שהזיק לא קשה לי מידי שהתשלומין שוין הם למכר כפי מה שאכל אלא שגזיר' הכתו' שנתפסין בתשלומין ונעשין תרומה טמאה ותמהני על הרמב"ם שכתב אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורי' כו' הבריית' כצורת' ולא השגיח במה שתקנוה בחסורי מחסרא וכו' ואגב אכתו' ביאור:

ביאור בדברי התו' בד"ה אכל תרומה טמאה כו' כתבו וכן משמע בפרק כל שעה כו' עד אע"ג דלא גלי' לן קרא בכרת כו' צריך לפרש דהכי מייתי ראייה לתירץ השני דאין לומר כתירץ הראשון ומשום דגלי לן קרא ויסף חמשיתו עליו דאינו פוטר בדרבה מינ' א"כ שמא דווקא בתרומה שהיא במיתה הוא דגלי קרא אבל חמץ בפסח שנוס' עליו איסור כרת דחמיר מי גלי לן קרא אלא בודאי עיקר כתירץ השני ודוק ומה שכת' אח"כ ואפשר דאם אכל תרומה במזיד שיפטר לר' נחוניא כו' אינו שמסתפק אי חייב דשמא דווקא בחמץ בפסח שהוא בכרת אשכחן דחייב אבל בתרומה לחוד לא אשכחן ונימא כשם שאינו פטור בדרב' מיניה בשוגג ה"ה במזיד שהרי כל שאר חייבי מיתות אין חילוק ביניהן לענין קים ליה בדרבה מיניה זה אינו דהא בהדיא מסקינן בפרק אלו נערות דלאביי דמדמה מיתה לכרת אליבא דר' נחוניא בן הקנה סבר תרומה במזיד פטור ולרבא דלא מדמה מיתה לכרת חייב אלא צ"ל דה"ק ואפשר שבזה הטעם שפי' בתי' הב' שהוא משו' כפרה מתייש' נמי שפיר במה שיפט' במזיד אליבא דר' נחוניא בתרומה משום דלא שייך כפרה גביה ומ"מ כתב ואפשר כו' לפי שאין כאן הכרח לפירושו דנוכל לומר מ"ה פטור במזיד משום דאמרינן היכי דגלי היינו בשוגג אבל במזי' ק"ל בדרב' מיניה ומה שמסיק אח"כ א"נ מיחייב משום דמדאגביה קנייה כו' האי א"נ לא קאי אואפשר דלעיל מיניה דהא ליכא ספיקא לגביה כאשר פירשתי וגם לא שייך לומר א"נ כו' דהיא בודאי מחייב כה"ג דהא מסקינן להדיא בפרק אלו נערות דלכ"ע מיחייב ר' נחוניא בתרומה משום האי האי טעמא דמדאגביה ומתרצים בכתובו' דף ל' ע"ב אליבא בתחב לו בבית הבליעה אלא ה"ק א"נ האי ברייתא דאכל תרומ' טמא' משו' ה"ט מחייב משו' דאגביה קנייה כך נ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה