אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק עשירי › ח

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק עשירי · ח

ז

דין דלא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאין במציאת' ובמעש' ידיה ולא בהפרת נדריה וביארנו דהראשון יורשה:

מתני' והולד ממזר מזה ומזה פי' מן השני הוי ממזר מדאורייתא ומהראשון הוי ממזר מדרבנן ואסור בישראלית ובממזרת ועיקר דין זה כבר פי' ולא זה וזה מטמאין לה אם הם כהנים דכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו וזו היא פסולה לו מדאוריית' ולא זה וזה זכאין במציאת' ובמעש' ידיה ולא בהפרת נדריה ומ"מ נראה דהראשון יורשה אף דמסקינן בסוגיא כל היכא דלא ירתי קרוביה אלא הבעל קרו ולא ענו לה הוי דהיינו מת מצוה פי' שאם הית' חי והיית' קורא לאחרים מן העיר ולא היו עונים לה ובנימוקי יוסף פי' בשם הירושלמי שעל הכהן המיטמא לה קאי שאם היה קורא לאחרים לבא לקובר' כו' וכן משמע בסמ"ג מ"מ הכא לא שייך למימר דאינו יורשה דלמ' יקנסו את הבעל בשלמא מה שאינ' זכאי במציאתה כו' הוא קנס דידה שהרי הוא תחת מזונו' משום איבה ותיהוי לה איבה כדמפרש בגמרא משא"כ בירושה ואלמנ' לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה נמי אף שאינ' מטמא לה מ"מ יורשה דלא תלוי ירושה בטומאה וכ"ג ונזיר יוכיח שמטמאי' למת מצוה ואינו מטמאי' למורישיהן אלא שחכמים תקנו שיטמא לאשתו קטנה מפני שיורשה ופי' ר"י משום דירת לה לא הוי מת מצוה ממש אלא שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בדבר הדומה וזהו נמי הדבר הדומה כיון דלא ירתי לה קרובי' דומה למת מצוה ובנימוקי יוסף כת' טעם אחר וז"ל אלא ודאי כל שהירושה מן התורה אין הקרובים מקפידי' מטפלי' הם וכל העם בקבורת' משא"כ בקטנה ובשניות מדברי סופרים עכ"ל אבל איני מבין מהו שניות שהזכיר הא לשנייה מטמא לה מדאוריית' שהרי אינ' פסולה ולא מפני שיורשה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה