ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק עשירי · ג
דין לא שנא נשאת על פי ב"ד ובעד אחד ולא שנא נשאת על פי שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הי"ג דרכים בה:
פסק כתב הרי"ף והרא"ש אחריו וז"ל אוקימנא לרישא דמתנית' דקתני תצא מזה ומזה שנשאת ברשות ב"ד ובעד אחד דאי אית לה ב' עדים לא צריכא לב"ד ומשום הכי תצא מזה ומזה וסיפא דקתני נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות ב"ד אלא בב' עדים ולפיכך מותרת לחזור לו דהוה לה אנוס' דאמרינן מאי הוה לה למיעבד וכן אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד אבל נשאת בב' עדי' לא תצא מהתירא של בעל הראשון ולי' הלכתא הכין אלא לא שנא נשאת ע"פ ב"ד ובעד א' ול"ש נשאת על פי ב' עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה דאמרינן לקמן רב פפא סבר למעבד עובדא במאי הוה לה למעבד א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא אנן תנן כל הני מתניתי' א"ל ולא שנינהו א"ל ואנן אשנויא ניקום ונסמוך אלמא לית הלכתא כרב דאמר לא תצא מהתיר' של בעל הראשון ולא כר"ש דאמ' ניסת שלא ברשו' מותר' לחזו' לו ואע"ג דאמר רב הכי הלכתא לא סמכינן עליה ע"כ ודבריו ישרים וכן דעת כל האחרונים ולא כדעת בעל המאור שחולק על רי"ף ועל פי' רש"י ורוצה לפרש הא דרב פפא דבעי למעבד עובדא בגוונא אחרינ' וכבר השיב עליו הרמב"ן וגדולה מזו נראה דאפי' יש לה עדים והביא לב"ד ונשאת ברשות אפ"ה כל הדרכים בה וכן מצאתי בהגהות מרדכי דאפי' באו עדים ונשאת ע"פ ב"ד כו' עכ"ל, ולא אמרינן דאונס גמור ותדע מדאקשי ארב דאמר נשאת בעדים לא תצא מהתירא הראשון והא אמר רב חדא זימנא דתנן ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו ואמר רב הכי הילכתא ומשני חדא מכלל חברתה איתמר ואמאי לא משני הא דאמר רב ל"ש אלא שנשאת בעד אחד כו' קאי אנשאת ברשות ל"ש דנשאת ברשות תצא אלא בעד אחד אבל נשאת ברשות ובעדים לא תצא לדברי הכל ואף לת"ק והא דפסיק הילכתא דנשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו היינו אפי' שלא ברשות משום דס"ל כר"ש דע"כ סיפא דברי ר"ש הוא ות"ק פליג עליה כדמוכח בסוגיא מדאמר הלכה מכלל דפליגי והיינו דס"ל דר"ש קאמר וא"כ רבנן פליגי עליה ואף דסתמא דמתניתין ברישא נמי איירי בעד אח' א"כ משמע דלא פליגי עליה י"ל דהכי קדייק מדקתני ואם נשאת שלא ברשות משמע דריש' איירי בנשאת ברשות ובעד א' ו"ק דמהימן אבל ה"ה נמי בשני עדים כו' דינ' הכי ובזה מתיישב מה שנקט ברישא ובאו ואמרו לו משמע לכאורה בשני עדים אלמא אף דאיירי בעד אחד מ"מ קמל"ן דאף בב' עדים דינא הכי ומה שתירץ בנ"י דבריש פרק אמרו לו מוכח דאורחא דתנא למיתנא אמרו לו משום חד מ"מ נראה היכא דאית לן דוכתי לפרושי כפשוט' טפי עדיף ומדלא קאמר הכי ש"מ דאין חילוק בנשאת בעדים בין ברשות ולא ברשות: