ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק ארבעה עשר · ג
דין דשוטה אינה מתגרשת מתקנת חכמים וחייב הבעל בכל הדברים חוץ מתשמיש וכ"ש האידנא שיש בינינו חר"ג שלא לגרש בע"כ שאסור לגרשה וביארנו דאפי' אם אירע שגירשה חייב במזונתיה ובכל תנאי כתובה אלא שאסור בתשמיש:
אמר רבי יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומ"ט אמרו אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה לא נהיגי בה מנהג הפקר אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת והאמר ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה ותנא דבי ר' ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת לא צריכה דיודעת לשמור גיטה ואינ' יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכתב הטור בא"ע סי' קי"ט וז"ל וכתב הרמב"ם לפיכך מניחה ונושא אחרת ומאכילה ומשקה משלה ואין מחייבין אותו בשאר כסות ועונה שאין כח בבן דעת לדור עם השוטי' ואינו חייב לפדות' ולרפאו' ואם גירשה הרי זו מגורשת ומוציאה מביתו ואינו חייב עוד לטפל בה ע"כ ומדברי הרמ"ה יראה שחייב במזונותיה שהוא כת' שאפי' גירשה חייב במזונותיה וכל תנאי כתובה לבד מתשמיש המיטה שאסור דאי אמרת פטור מה הועילו חכמים בתקנתן ועוד כיון דאמר רבנן לא מצי מפיק לה ולא גרעה למגורשת ואינה מגורשת דבעלה חייב במזונותיה ע"כ וא"כ כ"ש כל זמן שלא גירשה שחייב בכל וגם על מה שפטרה מלרפאות' כתב הראב"ד ואם בת רפואה היא למה לא יתחייב לרפאות ולמה יש שמשתנות מחמת חולי וחוזרת ומתרפאות עד כאן:
ונראה דבריה' עיקר כי דברי הרמב"ם אינם מוכרחי' כלל ואף המ"מ כתב שלא מצא לו ראייה וכל מה שכתבתי הוא לפי דין התלמוד אכן בגלילות הללו שנפשטה חר"ג שלא לגרש בע"כ וכ"ש שלא לישא ב' נשים בלא גירושין לא אוכל למצוא לו שום נחת רוח אלא צריך לקיימא בשאר וכסות עד שירחמו עליו ועליה מן השמים ובימי הוה עובדא כה"ג בצורב אחד שבא עליו מידת הדין שנשתגע' אשתו כמה שנים וביקש לפני ולפני שאר רבותינו שיתירו לו לגרשה ולישא אחרת ולא ניאותי להסכי' עמהם ומ"מ לא חלקתי עליהם כי לא היה בידי עזר לקפח אותם כהלכה כי כל ראיית' שר"ג מ"ה לא תיקן לבטל פריה ורביה והתירו לו שיתן גט וימסור ליד אחר ותתפקח שתקבל גיטה וכתובת' אחר שנעש' המעשה בודאי מה נעשה אבל לבי נוקפי אחר כמה שני' חפשתי בספר ראבי"ה הגדול ומצאתי שכבר אסרו הגדולי' הלכה למעשה וכן עיקר ועיין בתשובת א"אז הגאון מוהר"ר יצחק זצ"ל בסי' ס"ה והמה תחת יד דודי התורני מוהר"ר יצחק נר"ו בכתיבת יד ואצלי נשרף בעו"ה: