אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק אחד עשר › יד

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק אחד עשר · יד

יב

דין י' כהנים עומדים ופירש א' מהם ובעל משתיקין הולד מדין כהונה ודוקא בזנות אבל בנשואי' לא גזרו:

אמר שמואל י' כהנים עומדים ופירש א' מהם ובעל הולד שתוקי מאי שתיקי אילימא שמשתקין אותו מנכסי אביו פשיטא מי ידעינן אבוה מני אלא שמשתקין אותו מדין כהונה מ"ט אמר קרא והיתה לו ולזרעו אחריו בעינן זרעו מיוחס אחריו וליכא הא דבעינן זרעו מיוחס אחריו דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא וכי גזרו רבנן בזנות אבל היכא ששניהם בנשואין לא גזור רבנן ובזנות מי גזור רבנן והתנן מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה מאי אחר בעלה אילימא אחר מיתת בעלה אימא סיפא והוא אונן עליהם והם אוננין עליו דבשלמא הוא אונן עליהם משכחת לה בנשואין דשני וליקוט עצמו' דקמא אלא הם אוננין עליו היכא משכחת לה קמא הא מית ליה ואלא בגרושה מאי אחר בעלה אחר גט בעלה אימא סיפא הוא אין מטמא להם והן אין מטמאין לו בשלמא הן אין מטמאין לו לחומר' דכל חד וחד דילמא לאו בריה הו' אלא הוא אין מטמ' להם אמאי בשלמא לשני לא מטמ' ליה אלא לראשון ליטמ' ליה ממ"נ אי ברי' הוא שפיר קא מיטמ' ליה ואי בר בתרא הוא שפיר קא מיטמ' לי' דחלל הוא אלא לאו בזנות ומאי אחר בעלה אחר בועלה וקתני סיפא עולה במשמר של זה ושל זה ותיובתא דשמואל אמר רב שמעי' בממאנת ממאנת מי קא ילדה והתני רב ביבי קמיה דר"נ שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות כו' משכחת לה בקידושי טעות וכדרב יהודה משום ר' ישמעאל והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות שאפי' בנה מורכב על כתיפ' ממאנ' והולכת לה. והרמב"ם הביא המשנה כצורת' בפ' ב' דאיסורי ביאה וכתב נמי הא דשמואל וכן הטור אחריו ולא אבין דעתו דהא שמואל לא מתרצה אלא כר' ישמעאל כו' ואנו לא ק"ל הכי כדאית' בפ' בא סי' נמנו וגמרו שאין הבת ממאנת אחר שתביא ב' שערות וכ"ש כשבעל וכ"פ הרי"ף והרא"ש אחריו בפ' המדיר וא"כ אם איתא להא דשמואל לא משכחת הא שאין מטמא להם אלא בזנות וא"כ איך עולה במשמרו של זה ושל זה א"ל דמשכחת שבעל נמי על תנאי דכ"ע מודו דלא בעי גט א"כ הוי בזנות דלא קרי נשואין אלא היכא דבעי גט או מיאון. והמ"מ כת' שדעת הרמב"ם דמתוקמא מתני' שפיר במיאון דס"ל שתוכל הקטנה להתעבר ולא למות ותוכל למאן קוד' ליד' שהבני' אינ' כסימני' [אלא] משעת ליד' ולא מפרע כדמוכח בדבריו פ' י"ט דאישו' ולפי דבריו צ"ל הא דמוקי מתני' אליב' דר' ישמעאל לומ' דמילת' דשמואל לטעמי' הו' דאתי אבל מ"מ קשה מאי מקשה תלמודא וקטנה מי מעב' כו' ואדחי דברי רב שמעי' דמוקי מתני' בממאנ' כפשוט' ה"ל למימר דמשכחת שפיר כגון שעוברה ולא מתה וממאנ' קודם לידה ותו ה"ל למימר וא"א שמואל מוקי מתני' לטעמיה כו' ועוד בפ' קמא סי' ה' כתבתי לשם דדברי התו' עיקר דבנים הם כסי' משעת עיבור קאמר וא"כ אם נבא לקיים דברי שמואל צריכין לומר דמתני' אתא כר' ישמעאל ולאו אליבא דהילכת' וא"כ לא משכחת עולה במשמרו של זה ושל זה אלא בנישואין וגירושין ומטמא לאביו הראשון ממ"נ וכן עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה