ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק אחד עשר · יב
דין חרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ועבד ואשה וערל וטמא ונושא אשה שאינה הוגנת לו אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות ולכולהן שולחין לבתיהם חוץ מנושא אשה שאינה הוגנת וטמא ובמקום שחולקי' מעשר שני נותני' לאשה תחילה ות"ח ואשה ת"ח קודם:
ת"ר עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות ואלו הן חרש שוטה וקטן משום דלאו בני דיע' נינהו וטומטום ואנדרוגינוס משום דבריה בפני עצמו הו' והעב' כדי שלא יעלוהו ליוחסין ויאמרו כהן הוא והאשה משום חשדא או גזרינן אטו גרושה וערל וטמא משום דמאיסי ונושא אשה שאינה הוגנת לו משום קנסא עד שיגרשנה וכולם משגרי' להם לבתיהם וה"ה שחולקין להם משאר קדשי הגבול חוץ מנושא אשה שאינה הוגנת לו וטמא שאינו אונס גמור דה"ל למיזהר אבל ערל שולחין לו והרמב"ם כ' שאין שולחין לו והוא נגד התלמוד להדיא ואולי היה לו גירסא אחרת. עוד מסקינן בבריית' העבד והאשה אין חולקין להם כו' ובמקו' שחולקי' מעשר עני נותנין לאשה תחילה משום זילותא אמר רבא מרישא כי הוו אתו גברא ואתתא לדינ' קמאי הוי שרינן תיגרא דגברא ברישא [וכו'] משו' זילותא. ומ"מ ת"ח ואשה ת"ח קודם משום כבוד התורה:
דין מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם הוא בן ט' לראשון או בן ז' לשני היו לה בנים מן הראשון ומן השני חולצין ולא מייבמים וכן הוא להם חולץ ולא מייבם היו לו אחין מן הראשון ואחים מן השני שלא מאות' אם ומתו כולם ולא נשאר רק הוא לבדו אז הוא חולץ ומייבם והם א' חולץ וא' מייבם היה אחד ישראל ואחד כהן נושא אשה הראוי' לכהן: יג מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן ט' לראשון אם בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון ומן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להם חולץ ולא מייבם היו לו אחין מן הראשון ואחין מן השני שלא מאותה האם פי' ומתו כולן ולא נשאר כ"א הוא לבדו אז הו' חולץ ומייבם והם אחד חולץ וא' מייבם היה א' ישראל וא' כהן נושא אשה ראויה לכהן ואין מטמא למתים ואם נטמא אינו סופג את הארבעים ואינו אוכל בתרומה ואם אכל אינו משלם קרן וחומש ואינו חולק על הגורן ומוכר התרומה והדמים שלו ואינו חולק בקדשי הקדשים ואין נותנין לו את הקדשים ואין מוציאין את שלו מידו ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים היו שניהם כהנים אונן עליהם והם אוננין עליו הוא אין מטמא להם והם אינן מטמאין עליו הוא אינו יורש אותם אבל הם יורשין אותו ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה אם לא הכה ולא קלל בבת אחת אלא בזה אחר זה ועולה במשמרו של זה ושל זה ואינו חולק אם היו שניהם במשמר אחד ובבית א' נוטל חלק א' והא דעולה במשמרו של זה כו' מפר' תלמודא עלה בע"כ קאמר שאפי' שתי המשפחות כופין אותו להקריב משום פגם משפחה מאחר שהוא ספק משפחות אם לא יראו אותו שיקריב יאמרו פסול הוא: