אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות חמש עשרה נשים › ד

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

חמש עשרה נשים · ד

ג

דין שאנוסת אביו שנשאה אחיו ונפלה לפני בנה שפוטרת צרתה וצרת צרתי אבל היכא שנשא אחיו ערוה שהיא בכר' חשובה כנכרי לגביה ואינו פוטרת צרת' כלל ואם אינה ערו' עליו יכול אף לישאנה והיכא שנפלה לפניו אשה שהיא עליו באיסור אשת איש כגון שגירשו בעלה הראשון בע"מ שלא תנשא לו אף שאסורה עליו בערוה אינה פוטרת את צרתה:

תני לוי אעפ"י ששנו חכמים במשנה חמש עשרה עריו' ולא קחשיב שש עשרה עריות כגון אמו אנוסת אביו היינו משום דהאי תנא דמתניתין סבר כר' יודא דאוסר אנוסת אביו כדמוכח לקמן במתני' דשש עריות הילכך לא מצי למתני אבל אנו דק"ל כרבנן יש לנו להוסיף שש עשרה עריות כגון אמו אנוס' אביו שנשאה אחיו ואפי' לר' יודא היכ' שעבר ונשא אנוסת אביו שהיא בלאו ונפלה אח"כ לפני בנה פוטרת צרתה וצרות צרותי' ומ"מ היכא שעבר אחיו ונשא את אמו שהיא נשואת אביו שהיא עליו בכרת וה"ה לכל ט"ו עריות ונפלה לפניו אינה פוטרת צרתה אלא צרתה או חולצת או מתייבמת מאחר שלא היה לאחיו קידושין בה חשובין כנכרית לגבי' ואינה לא בת יבום וחליצ' לפטור צרתה וממילא אם היתה ערוה לבעל ולא ליבם וכגון שאחיו נשא בת עצמו או חמותו שהיא ג"כ חשובה כנכרי' לגבי יבום ואם ירצה ישיאנה ואינה פוטרת צרתה ביבום שלה אלא או חולצות או מתייבמת ובשם רמב"ם כתב לעיל היכא שהיתה ערוה על בעלה כו' כגון שעבר אחיו ונשאה שצרתה חולצת ולא מתייבת ע"כ טעות סופר הוא. ונסתפ' הא"ז בשם אבא מורו היכא שגירש א' אשתי ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תינשא לפלוני דק"ל הילכתא כרבינא דאמר בע"מ מודים רבנן לר' אליעזר דהוי גט ויקיים התנאי א"כ כה"ג בנדן היבום היכא שגירש אדם את אשתו בע"מ שלא תינש' לשמעון ולקחה ראובן אחיו ומת ונפלה לפני שמעון אי פוטרת צרתה ואין לדקדק מדלא תנא במתני' שש עשרה עריות מאי אית לך למימר מאחר דאיכא התם תנא בברייתא בפ' המגרש ואמר ר"א ורבנן לא פליגי אלא בע"מ שלא תינשא לפלוני וא"כ תנא דמתני' סבר הלכה כרבנן דאינו גט ובפלוגתא דלא ס"ל לא קמיירי זה אינו דהא מסקי' בריש המגרש דתנא דמתני' סבר בחוץ הוא דפליג אבל בע"מ מודים רבנן לר' אליעזר וחולק תנא דמתני' על תנא דברייתא א"כ מסתמא סתמ' דמתני' דהכא שסידר רבינו הקודש סברה כמתני' דהמגרש שהוא סידר הכל ולא כתנא דברייתא א"כ הוה ליה במתני' שש עשרה עריות ומ"מ נראה דלא קשה וכמו שתי' בירושלמי תמן התורה אסרתו פי' כל ט"ו עריות איסורין בא מחמת אישות ומיד כשנשאה אותו אח שמת אין לה היתר להתייבם בשום אופן כה"ג איירי מתניתין אבל הכא שהאיסור תלוי בהמגרש שהרי אפי' אחר שנשאה זה קודם שימות יכול בעל הראשון להתירה ליבם קודם שמת אחיו הילכך לא דמי להני דמתני' ומ"ה לא תני' אבל לעול' פוטרת אבל מאחר דאנו ק"ל כתנא דברייתא דדריש כל הנך ט"ו עריות מאחות' אשה שפוטרת צרתה ולא ק"ל כרבי דדריש ולקח ולקחה כדפרישי' לעיל סי' ב' א"כ היכא דהמגרש על תנאי שלא תנשאי כו' אע"ג דאסורה להתייבם ואין מצות יבום דוחה כרתו ואפילו חליצה אינה צריכה אבל מ"מ אינה פוטרת צרות דאינו דומה לאחות אשה דהתם בשעת הנפילה הוי אחות אשה אבל הכא בשעה נפילה לא הוי אשת איש עד אחר שתנשא לו ואפי' את"ל דחשבינן אפי' השתא בא"א מאחר שמטעם א"א אסורה לבעול לו מ"מ אינה דומה לאחות אשה ולשאר עריות דהתם כולהן הוי אשת אח ליבום במקו' ערוה פוטר אף הצרה שלה' אבל הכא איתבטל לו ליבם שנאסרה עליו הוי אשת איש למפרע ונמצא שלא היתה אשת אחיו מעולם וא"כ איך תפטור צרתה הא לא הוי צרת' כלל ולא שייך בה יבום ולפי דעתי שאף מתייבמת צרתה וה"ה לענין קידושין היכא שקידשה חוץ מראובן אחיו וכו' שהוא דבר דלא שכיח ע"כ לא הארכתי כו':

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה