אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות חמש עשרה נשים › ג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

חמש עשרה נשים · ג

ב

דין שלעשות ח' חוטין לציצי' וה' קשרים ויכרוך בתחלה ז' כריכו' ואח"כ ח' ואח"כ י"א ואח"כ י"ג וסי' ט"ל ובצאתו לדרך יזכר אותו השם על המזוזה כאשר כתב בפני' והטלית יהא הכל לבן העטר' התפירה ואף הכנפו' ובשע' ק"ש יתפוס ב' הציצי' התלוי' לפניו ביד שמאלו ויכרוך אותו מתחלת הקשר עד סוף הגדי' סביב אצבע קמיצה של יד שמאלית וכן הוא בקבלה וסודו עמוק:

מסקינן בשיטה דעליה גדילים תעשה לך ונאמר פתיל גדיל אי אפשר לעשות בלא שני חוטין וגדילין הן ארבעה ומדאמרה התורה פתיל היינו שיעש' מכל ד' חוטין גדיל א' דהוי להו ח' כשכופלן ואמרינן בגמרא פתליהו מתוכו פירש"י שלא יעשה כולו גדיל אלא שליש גדיל ושני שלישי ענף והקשו התו' לפירש"י מנלן שכופל כל א' לשנים שמא יכול לקושרם בראשו בכנף הטלית ואי הוה מפרש פתליה מתוכו כלו' שיעשה אותו פתליה וכופלין מתוכו דהיינו באמצעתו הוה שפיר ובגיליון מצאתי ושמא קים ליה לרש"י דבעינן ח' חוטין כי היכא דלהוי ציצית שהוא ת"ר וה' קשרים וח' חוטין תרי"ג מצות עכ"ל ומאחר דהגדולי' סמכו על קבלו' וראיות כאלו אכתוב ג"כ מה שמצאתי בשם ראב"ן וז"ל בעניין עשיית הציצית יש לקשור תחילה קשר של קיימ' ויכרוך ז' פעמי' ויקשור קשר ויכרוך ח' פעמים ויקשור קשר ויכרוך י"א פעמים ויקשור קשר ויכרוך י"ג פעמים ויקשור הרי יש הכריכות ז' ח' י"א י"ג בגימטרי' טל שנ' טל אורו' טליך אורות בגי' ציצית וח' חוטין וה' קשרים כלו' טל כרכים לציצית עכ"ל ובקבלה שמעתי ששם הטל הוא בגי' ה' אחד וטוב הוא לתפילת הדרך להניח האגודל בפיו על המזוזה ולומר בלחישה ובקדושה ובכיסוי פני' כשמך ט"ל אטל"ה ג' פעמים והכל בגי' ה' הוא האלהי' וממדרש זה יראה שלא לעשות הטליתו אלא משל לבן כצבע הציצית שיהיו כטל אורות לבנים וכן מצאתי בתשוב' בשם ר' ישראל מברונ' שנשאל מפרנס אחד אם יש לו לעשות טלית של משי צבע ירוק לכבוד י"ט והשיב וז"ל ונרא' שלא יעשה כן אלא כאשר נהגו קדמונינו ככל ישראל שהטלית יהא לבן ולא ראיתי ולא שמעתי לשנות המנהג ואומר אני דטעמא איכא שהרי ע"כ שני חוטין לבן בעינן וכתב רש"י בפ' במה מדליקין לרב נחמן בר יצחק דאומר אף כל לאתויי ציצית דוקא צמר ופשתים והא דכתיב הכנף מין כנף כתב רבינו שלמה ירחי לאשמעינן דמצות ציצית בשני מיני צבע שני חוטי של תכלת ושני חוטי של לבן דהיינו מין הכנף דסתמי' לבן עכ"ל ובפ"ג דהלכות ציצית כתב כהגהת מיימוני משום רש"י דאין פוטרין צמר ופשתים אלא כמין הצבע ע"ש וא"כ הא דאומר בפ' התכלת מידי צמר גרם ר"ל אליבא דרבא דדרש הכנף מין הכנף דשאר מיני' פוטרין במינם א"כ צבע מנ"ל אבל לרב נחמן דס"ל שאר מיני' פטורי' מציצית וכן אומר בפ' התכלת א"כ ע"כ קרא לצבע אתא כדפירש"י ונהי נמי שהתו' פסקי כרבא דהוא בתראי איכא מאן דפסק דפטרי אך מדרבנן חייבי וכן פי' רש"י בריש במה מדליקין א"כ מאן ליעבד נגד רש"י הואיל ונהגו כוותי' ומנהג רבותינו תורה היא אע"ג דמהר"ם כתב שם בהגהו' דרש"י לא דק מ"מ איהו גופי' לא עשה לכתחילה נגד רש"י ועוד נ"ל ראייה מסוף פרק שואל דדרשינן בכל עת יהיו בגדיך לבנים אילו ציצית אלמא דבגדי לבן בעינן וכה"ג מדרש מר' יוחנן נתעטף הקב"ה כש"צ והרא' למשה כו' עשה לפני כסדר הזה והזכירו לפני י"ג מדות ובלי ספק שלא הראה לו אלא בלבוש חיור שנא' לבושיה כתלג חיור לרמוז מדת הרחמים וכן אנו נוהגין ואין לשנות המנהג אע"ג דהמיימוני כתב בסוף הלכות ציצית דכל הצבעונים כשרים בטלית בין אדומי' בין ירוקים וכן הא"ח כתב משמו מ"מ לא נהגינן כן היכא דאפשר אפ"ג דגבי ארבעה כנפו' שהוא טלית קטן לא קפדינן ועושין בכל צבע וכן ראיתי מורי מהר"ר דוד הזקן שהיה טלית קטן שחור מ"מ בטלית בה"כ לא ראיתי אלא בגדי לבנים כדפי' ואף בטלית קטן יש מקפידין דוקא בלבנים עכ"ל ומ"ה אני נוהג בעצמי שלא לעשות שום תפירה בטלית אלא בחוטי' לבנים ואף העטרה שעושים בני אשכנזים על הטליתים למעלה למצוה אין לעשות אלא מדבר לבן משום האי טעמא וק"ו הכנפות שלעשות אותן ממין הציצית ומזה אין לעשות בטלית של צמר אלא כנפות של צמר אף שהכנפו' בטלים לגבי גוף הטלית מ"מ מאחר שהציצית תלוי' מבתיכ' וכבר נאמר הכנף מין הכנף למה נשנה ומצות העטרה אימא בה מילתא חדתא אשר קבלתי מהזקן חמי מהרי"ק שהטעם שאינו אלא לסימן לידע כל פעם מה היה זכה מן הטלית להיות על הראש ומן הצד לדרום ומן הצד השני לצפון שאם לא יסמן אז יתהפך עליון לתחתון ומעלי' בקוד' ואין מורידי' ואף אין משנין והביא ראיה מן הירושלמי דפ' הבונה על הא שהיו רושמין הקרשים לידע איזהו בן זוגו שלא יחליף אמר רבי אמי אמר קרא והקמותי את המשכן כמשפטו וכי מה משפט יש לעצים אלא אי זה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון ואי זה קרש זכה להינתן בדרו' ינתן בדרו' כו' ולומד משם דה"ה לכל דבר חשיבו' וקדושה ואותו החכם דרש זאת בקצה ארץ ישמעאל וגלות ספרד ושמעו דברים ונאותו לעשות סי' מובהק בטלית לידע מקום המוכן על הראש שלא לשנותו וציצית הואיל דאתא לידי אימא בה מילתא קבלתי שצריך כל אדם כו' לתפוס הציצית שלפניו בידו מהתחלת קשר עד סופו ולכרוך אותו ב' ציצית התלוי' לפניו על אצבע של שמאל הקרוי קמיצה ונראה שקבלה אמיתי' וישר' היא וכן הו' בהגה' מיימוני סוף הלכות ציצית במד' שוחר טוב כל עצמותי תאמרנה ה' אמר דוד לפני הקב"ה אני משבחך בכל איברי' ומקיים בהן מצות כו' עד בחזה אני משים הציצי' כנגד הלב כל זמן שאני קורא ק"ש שנ' והיו הדברי' האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כו' עד יד שמאלי' בה אני קושר תפילין יד ובה אני אוחז הציצי' בזמן ק"ש הרי שמצו' לאחוז הציצית בידו השמאלית כנגד לבו בזמן ק"ש עכ"ה וכן נמצא בתו' אלפס ומאות' מדרש ילפינן נמי מצות הסנדק וכתבתי בפ' החובל סוף סי' י"ב וכן משמע מן הא"ז שצריך דקדוק היטב איך לתפוס הציצי' בעת ק"ש שכתב בסוף לולב הגזול אהא קטן היודע להתעטף אביו לוקח לו ציצית ופי' הוא היינו שמשליך ב' כנפןת לאחוריו ושתי לפניו ואוחז בציצי' כשורה בעת ק"ש עכ"ל אבל לכרוך סביב האצב' כו' לא מצאתי בדברי המחברי' אלא שצריכין אנו לדברי קבלה אשר זכרתי שוב מצאתי בספר ישן סיוע אל הקבלה וז"ל כשתמנה תיבות פרשת ציצית דהיינו מן ויאמר ה' אל משה לאמר ותמנה באצבעך מן אגודל אז כלה תיבת אותו דהיינו מוראיתם אותו באצבע הקמיצה של יד שמאל וכן ציצית הראשון המוזכר בפרשה מגיע וכלה באצבע קמיצה של שמאל אם תתחיל למנות הכל מיד של שמאל מאגודל כדרך שאדם מכה באצבעותיו ע"כ נהגו המדקדקים לכרוך הציצית סביב קמיצה בעת הק"ש וסודו עמוק וסוד ה' ליראיו.

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה