אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות חמש עשרה נשים › ב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

חמש עשרה נשים · ב

חמש עשרה נשים

דין שהעריות הוקשו כולהו להדדי ופוטרו' צרותיהן וצרות צרותיהן ועד עולם מן החליצה והיבום ואסורי' על היבם כערו' ודוק' במקום מצות יבום אבל שלא במקום יבום מותרות הצרות:

ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערות' בחייה מה ת"ל לפי שנא' יבמה יבא עליה שומע אני אפי' על אחת מכל העריות האמורות בתורה הכתוב מדבר נאמ' כאן עליה וגבי יבום נאמר יבמה יבא עליה מה להלן במקום מצות יבום איירי אף הכא במקום מצות יבום איירי ואמר רחמנא לא תקח אשה אל אחותה אין לי אלא היא צרתה מנין ת"ל לצרור דלא איצטריך לי' למכתב אלא ללמוד אף על הצרה אין לי אלא צרה צרת צרה מנין ת"ל לצרור ולא כתב לצור ש"מ דאף צרת צרה אסורה אין לי אלא אחות אשה שאר עריות מנין אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהי' ערוה וחייבת על זדונה כרת ועל שגגתו חטאת ואסור ליבם היא וצרתה עד סוף העולם אף כל שאר עריות כו' מכאן אמרו ט"ו נשי' פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן עד סוף העול' ולאו דבמה הצד לחוד הוא דיליף דהא איכא למיפרך מה לאחו' אשה שכן בידו לרבות האיסור על עצמו דכל היכא דלקח אשה אוסר על עצמו גם אחותה וה"ה כל אות' שתלוי' באישו' כגון אשה ובתה וכה"ג אבל אמו ואחות' שאין בידו לרבות וכל כה"ג מניין וכן פריך בפר' הבא על יבמתו אלא הכא עיקר אהיקשא דר' יונה לקמן סמיך דאמר הוקשו כל העריות להדדי מדכתי' כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ואין משיבין על ההיקש' ופריך יכול שאני מרבה שש עריות חמורות מאלו כדלקמן במתניתין כגון אמו ואשת אביו ואחותו מאביו כו' שאינ' ראויה לישא לאחיו שהן אסורו' ולא תמצא בהם יבום כלל ואם נשאת לאחרים יכול שהצרות שלהן אסורה אף שלא במקום יבום אמרת מה לאחות שהיא ערוה כו' וראוי' להנשא לא לאחיו ואסור' ליבם וצרתה אסורה אף כל שראוי' כו' לאפוקי שש עריו' שאינם ראוים להינשא לאחין צרותיהן מותרות ופי' התו' דה"ה דהוי מצי למיפרך יכול שאני מרבה לאסור הצרה שלא במקום יבום כגון הערוה נשואה לאיש אחר שצרתה תהא אסורה אלא דנקט שש עריות דפסיק' ליה שלא תמצא אותן אלא שלא במקו' יבום ולי נראה דלא מצי למפרך כפשוט' יכול שאני מרבה אף שלא במקום מצוה דהא ילפינן מקרא דעליה דבמקום יבום איירי לאסור הצרות אלא פריך גבי שש מנלן בשלמא גבי ט"ו עריות שנוכל למצא איסור שלהן במקום יבום א"כ אתי קרא דעליה לאסור במקום יבום דוקא אבל שש עריות שלא תוכל למצוא איסור שלהם במקום יבום אלא שלא במקום א"כ נימא לאסור אף הצרות שלא במקום יבום כדי שלא לחלק בין ערוה לערוה שיהיו כל העריות אוסרות הצרות מ"ה יליף מן מה הצד למעוטי והנה תמיה לי על הרמב"ם דשבק האי ברירה ומייתי קרא אחרינא ולקחה ויבמה מי שיש לקוחין וקדושין יש בו יבומי' אבל היכא דליכא לקוחין וקדושין אין כאן יבום ומניין שפוטר' הצרות יליף מאשר לא יבנה בית אחיו בית שאתה בונה מקצת בונה אתה כולו ובית שאין אתה בונה מקצתו אין אתה בונה כולו ודרשות אלו לא מצינו בתלמוד כלל אלא מצינו בתלמוד שר' דריש דה"ל למכתב לקח וכתב ולקחה אבל אינו דורש בסוגיא שהוא דורש אלא דורש בסיגנון אחרת על הצרה וסבר של ערוה גופא אינה צריך קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת וא"כ מאחר שהוא רוצה להביא ראייה ג"כ על הערוה כפשוטו א"כ למה אינו מביא' סתמה דברייתא שהביאה הרי"ף והרא"ש ועוד צרתה צרת צרה מניין מאחר דלא דריש לצרור ואפשר שסמך על הסוגיא דלקמן דפריך לקמן אמתני' כיצד פוטרות צרותיהן כו' מה"מ אמר רב יודא דאמר קרא לצרור התורה ריבת' צרות הרבה רב אשי אומר סברה הוא צרה מ"ט אסיר' דבמקום ערוה קיימת אף צרת צרה נמי במקום ערוה קיימא וא"כ מאחר דרב אשי דהוא בתראי לא יליף מלצרור כדאיתא בברייתא ויליף מסברה ש"מ דלית ליה ברייתא כל עיק' אבל לא נראה כלל דרב אשי חולק על סתם ברייתא ועל ר' יודא מאי חידוש בדבריו יותר מדברי הברייתא ועוד סתמא דתלמודא דמקש' מה"מ מאי מקשה הלא כבר אייתי בריית' בסוגיא דיליף מלצרור ועוד ה"ל לאתויי הא דרב אשי מיד אחר הברייתא ולאפלוגי עליה ולומר סברה הוא אלא בודאי הוא כדברי התו' שפירשו מה"מ לא קאי אצרת צרה דכבר יליף מלצרור אלא אמאה צרות דמתני' פריך דילמא לא שמעינן מלצרור אלא צרת צרה ותו לא ואמר רב יודא דכולהן משתמע מלצרור שהתורה ריבת' צרות הרבה ואין חילוק בין ב' למאה והכל במשמע רב אשי אמר סברה הוא כלו' לעולם מלצרור לא משתמע אלא תרי ומסברה ניליף אפילו הן מאה צרה מ"ש אסור כלו' שאוסרת כ"כ אפי' צרת' דהוי צרת צרת משום דבמקו' ערוה קיימא ה"ה צרת צרה נמי במקום ערוה קיימא ואוסר עוד צרה אחרת וה"ה עד מאה ואף שאין חילוק לענין דין והוראה בין הפסוקים שהביא הרמב"ם בין דברי הברייתא דיליף מלצרור מ"מ יש כאן מקו' לטעות דהא פריך בסוגיא אליבא דר' דדריש לאסור הצרות מלקח ולקחה מ"ט לא יליף מלצרור ומשני ר' דריש לצרור לכדר' שמעון דאמר בפ' ד' אחי' שתי אחי' נשואי' שתי אחיות ומתו ונפלו לפני שלישי הרי אלו חולצו' ולא מתיבמו' דכל אחת חשובה אחות זקוקתו בחייה וזקוק' חשוב קצת כאשתו אבל לא אלים כ"כ הזיק' למהוי כאחו' אשה ממש לפטור בלא חליצה ור' שמעון יליף מלצרור דפטורות אף בלא חליצה וא"כ לפי דברי הרמב"ם דלא דרשינן מלצרור לכדרבי שמעון אתא ואנו ק"ל דלא כר' שמעון כמו שפסק הרמב"ם גופא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה