ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן פט
דין בשר כשמביאו מבית הטבח המנהג לשרותו במים שעה מועטת ולהדיחו אח"כ באותן המים היטב והיכא שהדיחו הטבח בביתו ושוב חתכו לחתיכות קטנות צריך לחזור ולהדיחו:
איתמר רב הונא אמר מולח ומדיח במתנית' תנא מדיח ומולח ומדי' ול"פ הא דחלליה בי טבחי' והא דלא חלליה בי טבחי פירש ר"ה דלא במי הדחה ברישא בדחלליה בי טבחי וכתב המר' היכא שחתכו הטבח לנתחים גדולים אפילו חללינהו ושוב חתך כל נתח לב' או לג' קודם מליח' צריך לחזור ולהדיחו דהכי אמרינן בפ"ק אפילו למ"ד בה"ש צונן אגב דוחקא דסכינא מיבלע בלע וכי היכא דמבליע ה"נ מפליט אגב דוחקא דסכינא ע"כ וז"ל הא"ז כשמביאין הבשר מבית הטבח שורין אותו במים כדי שיתרכך הדם שעל החתיכה וידיח היטב ואח"כ מדיחין אותו באותן מים עצמן ומניחן אותו על הדף כדי שיזובו מימיו מעל גביו לאחר שיזובו ממנו מולחין אותו היטב והופכין כל חתיכה וחתיכה ומולחין אותו מב' צדדין ומשהין אותו במלח כשיעור צלייה ואח"כ מדיחין אותו ג"פ ומשימין אותו בקדרה ומיהו בדיעבד א"ל הדיחו אותו אלא ב"פ שרי ע"כ וכתב מהרא"י בשערי' שלו שכך המנהג לשרותו שעה מועטת ולהדיחו אח"כ באותן מים היטב ומ"ש כאן הטעם כדי שיתרכך הדם שעל הבשר לא מוכח הכי באשר"י פר' כ"ה בפסק דאם מלח בלא הדחה כ' דכתב התם הטעם הוא כדי שיתרכך הבשר עצמו ויוצא הדם ע"י מליחה וא"כ בהדחה מועטת להסיר הדם לא סגי אפילו בדיעבד כדמוכח בתו' אך במרדכי בההיא פרק מסיק אדרבה מיא מטרשא ליה כדאמרינן גבי ריאה ויראה להתיר ע"כ וכבר כתבת אילו ב' הטעמים בפרק השוחט סימן י"ח: