אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן עב

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן עב

סימן עא

דין בשר שנצלה כל צרכו הראוי לאכול וחתכו אותו בשר ע"ג ככר הבשר ודאי מותר לאכול וגם הככר מותר אפילו אסמיק ואפילו ניכר שעבר המוהל משני צדי הככר ודוקא מוהל הקלוש אבל אם הוא עב אסור ודוקא כשנצלה כל צרכו אבל אם לא נצלה כל צרכו אסור הככר וכ"ז איירי כשלא שהה במלחו שיעור מליחה המוכשר לקדירה אבל אם שהה שיעור מליחה קודם צלייה מותר הככר בכל עניין ובמקום שאין מלח מצוי ורוצה לצלות הבשר כדי לבשלו אח"כ צריך לצלותה מקודם צלייה הראויה לאכול לרוב בני אדם דהיינו כל צרכו באופן שיזוב כל דמו ועופות שרוצין לטגן במחבת קודם שיצלו כל צרכן צריך למלוח תחילה ולשהו' שיעור מליחה קודם הצלייה:

אמר ר"נ א"ש ככ' שחתך עלי' בש' אסור לאוכלה פי' הככר אבל הבש' שרי בכל עניין כמ"ש הסמ"ג וכ"כ מהרא"י להדי' וה"מ היכ' דאסמיק וה"מ דאבריה פי' שנראה משני צידיו וה"מ דאסמכיה אבל קלישתא לית לן בה שמואל שדיא לה לכלבא ר"ה יהיב לה לשמעיה ממ"נ אי שרי לכ"ע שרי אי אסיר לכ"ע אסיר שאני ר"ה דאנינא דעתיה רבא אכיל ליה וקרו ליה חמר בשר ופסקו כל המחברים דהלכה כרבא לכאורה משמע דבכל הני גוונא דאסור שמואל דהיינו דאסמי' ודאבריה ודאסמכיה שרי ר"ה ורב' דאל"כ מאי בינייהו וכ"כ הרשב"א בהדיא בת"ה וכ' הר"ן הא דשרי דוקא בשנתבשל הבשר כמאכל בן דרוסאי אבל הרשב"א כ' בחידושים דאיירי דוקא בצלי הראויה לאכילה לרוב ב"א והמ"מ הביא שני הדעות ולא הכריע ונ"ל דברי הרשב"א בזה עיקר דבעינן צלי הראוי לאכול לרוב ב"א ופחו' מזה לא שרינן אפי' הוא כמוהל בעלמא שהרי בהג"א כתב בשם א"ז וז"ל וכן המנהג בכל ישראל כל המוהל היוצא מן הבשר פיר' שלא נמלח במליחת קדרה קודם שנצלה כל צרכו אסור לכ"ע ורבא דאכיל לה איירי בבשר שנצלה כל צרכו ואעפ"כ כשחותך בסכין יוצא ממנו מוהל אדום כדם ומותר ע"כ ומדקאמר מוהל אדום כדם משמע דקלישתא דוקא ולא דאסמכיה שהוא עב שהרי רבא קרי ליה חמר בשר דהיינו קלישתא ולא הבי' רבא לאפלוגי אל' רבא אכיל ליה בכה"ג ולא בע"א והיינו דס"ל כר"נ רביה דרבא וכ"נ עיקר דבספק דאורייתא אין להקל א"ל בראייה והכא אדרבא משמעות דחמר בשר מסייע לנו דהחמיר כדפי' וכ"ז איירי בלא שהה כדי מליחה שהותר לקדירה אבל היכא ששהה כבר שיעור מליחה עד שהיא ראויה לקדרה שרי בכל עניין ועל הציר אין לחוש שהאור שורף את הציר כדפי' בפ"ק סי' כ"ז אלא שמ"מ לכתחילה צריך עתה להדיח וה"ה דשרי בכה"ג להניח בי דוגי והאי דבי דוגי כו' כבר כ' לעיל בסי' נ"ז ולעניין לצלות כדי לבשל אח"כ בלא שהה שיעו' מליחה כתב הרא"ש בפג"ה בשם הגאונים שדרו ממתיבת' באתרא דלית להו מילחה לטוי טויה דשייב ליה נור' וכתב דמטוי פלגא אי בעי לבשולי בקדירה שפיר דמי והטור כ' נמי בשם רש"י שהורה במקום שאין מלח מצוי יצלו הבש' עד חצי צלייתו ואח"כ יבשלוהו והיינו דס"ל דבחצי צלייתו זב כל דמו דלא מסתבר לבשל קודם שזב כל דמו וכ"כ בא"ז כן הוא בשערים שלו שער ה' דאסור לבשל עד שיזוב כל דמו ואף שהשערים לא כ' כל דמו אלא עד שיזוב דמו בודאי כל דמו קאמר דאל"כ איך יבשלנו דשמא יפליט דמו דלא מסתב' לסמוך ע"ז לכתחיל' שיתבטל מעט דם הנשא' בתוכו בתוך הרוטב דהא אין מבטלין איסור לכתחילה הא אם אין מבשלין אותה הוי דם שלא פי' וליכא איסו' כלל א"ו כל דמו קאמר והנה מ"ש רש"י והרא"ש דבחצי צלייתו סגי ס"ל כדעת הר"ן דאפילו לא נצלה אלא כמאכל בן דורסאי סגי ול"נ אלא כמ"ש הא"ז עד שנצלה כל צרכו דאין סברא שיזוב כל דמו קודם שנצלה כל צרכו ועוד מאחר שאמר בה"ג שיעור צלייה מסתמ' כדי צלייה הראויי' קאמר ולא חצי צלייה ובא"ח כ' בשם הר"ן כשצולין יונים וכיוצא בהן שרגילין לטגן במחב' אח"כ קודם שיצלו כל צרכן שצריך למלוח ולהשהות כדי מליחה לקדירה לפי שמטגנים אותם קודם גמר צלייתן עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה