ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן עא
דין שכלי שני אינו מבשל אפי' היד סולדת בו וגם אינו מפליט ומבליע באחד כגון דבר אסור ודבר היתר שבאו בכ"ש אין נאסרים זה מזה אבל בדבר האסור שנפל להיתר וההיתר הוא חם מכ"ש או היתר לאיסור חם בכ"ש שפיר בולע ואוס' עד כולו אם היד סולד' בו וכ"ש בערוי ולא שייך תתאה גבר אלא בחתיכה ולא ברוט' ובדבר צלול המתערב ומסבב אותה מכל צד והיכא שהוא כ"ש ואין היד סולדת בו לא בעי רק הדחה:
פסק כ' הטור כתב הרשב"א י"א שאין מפליט אלא חום של כ"ר שהוא מבשל אבל כלי שני וכן עירוי שהוא ככ"ש אינו מפליט ול"נ שהרי חום של בה"ש וחום חלב הכסלים מפליט שהן פחותים מכ"ש אלא כל חום שע"י האש מפליט אפי' אין היד סולדות בו ע"כ ונ"ל שאין הנדון דומה לראייה שאין חום בה"ש וחום חלב הכסלים מפליט אלא כדי קליפה אבל להבליע בכל ההיתר לא חשיב חום אלא א"כ היד סולדת בו אפשר שר"ל דחום לתוך חום אינו אוסר ג"כ אלא כ"ק וכן ראיתי למקצת מהמחברים ואינו כן אלא אוסר כולו אם היד סולדת בו לפיכך נפל איסור חם לתוך היתר חם או אפילו איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסור ותימא מאי השיג עליו דלמא הרשב"א נמי ה"ק דע"י כלי ראשון אוסר הכל וע"י כלי שני אוסר בקליפה וכת' רק נגד החולקים שאומרי' שכלי שני אינו מפליט וי"ל דדייק מלשונו מדכתב י"א שאין מפליט אלא חום כלי ראשון כו' כי לא היה לו לומר אלא י"א שאין כ"ש מפליט כלל א"ו ה"ק יש שמחלקין בין כ"ר לכלי שני לעניין פליטתה ול"נ אלא כל חום שע"י האש מפליט ר"ל בשוה ולא חלקו חכמים בין כ"ר לכ"ש אלא לעניין בישול כו' כך הבין הטור מדעת הרשב"א אבל ב"י ראה בת"ה שמוכח שם להדיא שלא עלה על דעתו להצריך יותר מקליפה ולא כ' זאת אלא כנגד אותם שלא הצריכו אלא הדחה בלחוד ולעניין פסק הלכה כתבתי בפ' כירה סי' כ"ד נהי דכלי שני אינו מבשל אפי' יד סולדת בו וגם אינו מפליט ומבליע כאחת כגון דבר איסור שנאסר כבר ודבר היתר שבאו בכ"ש אין נאסרין זה מזה (וכ"כ לעיל סי' ס"ד) אבל בדבר איסור שנפל לכלי שני של היתר או היתר לאיסור שפיר בולע ואוסר עד כולו מאחר שהיד סולדת בו כמו בכ"ר וכ"ש בעירוי ולא שייך לומר תתאי גבר להקיר מה שלמעלה כ"א בחתיכה אבל לא ברוטב ודבר צלול המתער' עליו מכל צד ומסבבו ואסרו כדפי' לשם אבל היכא שאין הי"ס בו נראה בעיני דלא בעי אלא הדחה ולא דמי לחום בה"ש שהוא חום הטבעי אפי' אין הי"ס בו טבעו חזק ובולע ומבליע בכדי קליפה דומיא דמלח דמרתיח אף שאין הי"ס בו אבל חום האש כל זמן שאין הי"ס אפילו בכ"ר ועומד על האש אין בו כח להבליע כלל וגם אינו בולע אלא דמסתפינ' להקל בכ"ר שעומד על האש כל זמן שהוא חם אפי' אין הי"ס בו ראוי לאסור דעשו הרחקה לכ"ר כדאיתא בירו' ס"ד דברי הגדולים שחולקים על הרשב"א עיקר וכן המנהג להתיר כ"ש היכא שאין הי"ס בו ודע שאין שייך כ"ש אלא בדבר המתערב אבל חתיכת בשר או דג או אורז או דוחן שמערין חם מן הקדירה אם הי"ס בו דינו ככ"ר עיין לעיל בפ' ג"ה סימן מ"ד: