ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן ע
דין איסור צונן לתוך היתר צונן אי איפכא מדיח איסור חם לתוך היתר צונן או היתר חם לתוך איסור צונן בעי קליפה ולא יותר דאמרי' תתאי גבר ובדבר דלא שייך קליפה כגון בשר רותח לתוך חלב צונן צריך ס' בחלב נגד הקליפה והבשר לעולם צריך קליפה אבל חם תוך חם או אפי' צונן לתוך חם באופן שהתחתון חם בין הוא האיסור או ההיתר אמרינן תתאי גבר ואסור כוליה ולא סגי אפילו בנטילת מקום ואין חילוק בין חם ע"י בישול לחם ע"י צלי והיכ' שהאיסור וההיתר נוגעין זה בזה באופן שאין שום אחד מהם לא עילאה ולא תתאה אז דינו כטהור מלוח וטמא תפל להחמיר אבל לא להקל ולהתיר איסור קר והיתר חם בלא קליפה:
גרסינן בפ' כ"צ איתמר חם לתוך חם דברי הכל אסור צונן לתוך צונן ד"ה מותר חם לתוך צונן צונן לתוך חם רב אמר עילאה גבר ושמואל אמר תתאה גבר ואמרינן ת"כ דשמואל חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור צונן לתוך צונ' וכן חם לתוך צונן מדיח ופריך חם לתוך צונן מדיח אדמיקר ליה בלע אלא אימר חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח תניא אידך בשר רותח שנפל לתוך חלב רותח וכן צונן שנפל לתוך חם אסור וכו' וכ' הרא"ש מדברי ר"ת דפריך בפ' כ"צ תימא למה הביא התלמוד' הברייתא שנייה שהיא לגמרי כמו הראשונה וי"ל דקמ"ל דבשר רותח לתוך חלב צונן שרי החלב ואע"ג דחם לתוך צונן בעי קליפה בדבר דלא שייך קליפה מותר ואשמועינן דבר זה מדאיירי ברישא בבשר בחלב וסיפא לא איירי אלא בקליפה והדחה דשייך בדבר יבש ואם איתא דאיכא שום איסורא גבי חלב ה"ל לפרושי מאי דיניה וריב"א היה מצריך ס' לכדי קליפה עכ"ל וכ' על מהרא"י בשערי' שלו וריב"א היה מצריך ס' לכדי קליפה אף דבשאר דוכתא אין קליפה אוסרת קליפה וכן כל אחת חברתה אפילו אם הקליפות כולן שומן כדפי' הטעם בשערים דאין כח לנאסר במקום שאין האיסור יכול לילך לשם וה"נ אין טעם הבשר שולט בכל החלב אפ"ה צריך ס' נגד הקליפה דשאני הא דדבר לח הוא ומתערב הכל יחד ולכן בעינן ס' ויראה דהכי נהוג כריב"א לחומרא אע"ג דאשר"י מייתי שם ראיי' לר"ת ושרי החלב לגמרי ע"כ והנה מ"ש מהרא"י להחמי' ולהצרי' ס' היינו להתיר החלב אבל הבשר לעולם בעי קליפה אפי' יש שם ס' בבשר נגד החלב דמאחר דתתאה גבר א"כ לא בלע דרך כולו ולא שייך אלא קליפה בין רב ובין מעט ומ"ש מהרא"י להחמיר כריב"א ולא פסק כדעת הראשונה של הרא"ש שהוא דעת ר"י גם הטור פסק כן להקל מדברי הרמב"ם היינו משום שאין לבנות יסוד על קושיא ולתרצה ולבנות ממנה היתר חידוש להתיר החלב בלא קליפה ומ"ה הביא הרא"ש דעת ריב"א באחרונה וגם איכא לתרוצי איפכא דהכי ק"ל דדוקא גבי דבר יבש הוא דשייך קליפה אבל בחלב לפעמים הכל אסור אם אין ס' כדי הקליפה והיכא שנשפך חלב רותח על בשר צונן כ' הטור דג"כ הוא דינא כמו בשר רותח בחלב צונן וקולף הבשר והחלב מותר וא"צ ס' נגד קליפת' ואזיל לסברתו דפסק כר"י ולא כריב"א והא דאמרינן תתאה גבר ואדמיקר ליה בלע אין חילוק בין האיסור למעלה או למטה וכ"כ מהרא"י בשערים שלנו וז"ל יראה אפי' כשהאיסור צונן למטה אמרינן אדמיקר ליה לעליון מפליט ובולע וראייה מהגעלה ע"י עירוי ע"כ והא דחם לתוך חם או צונן לתוך חם אין חילוק בין הוא חם מחמת בישול כמו שנפל לקדרה או חם מחמת צלי כאשר כ' השערים ולא כמו שחילק הי"ד כשחם מחמת צלי שאין אוסר אלא כדי נטילה אלא דאמרינן דצלייה כבישול וכן במליחה אלא שאין שייך בו תתאה גבר אלא תלוי הכל בטמא מלוח וכמ"ש לקמן ס' ע"ט ואף לפי סברת הטור דס"ל חם דצלי דיו בכדי נטילה מ"מ יראה להחמיר מאחר שהוא מודה בחתיכה שהיא שמינה שמפעפע בכול' איכא נמי למיחש בכל החתיכות דאין אנו בקיאין איזה היא שמינה או כחושה ופעמים שהיא שמינה בפני' ונר' ככחוש' ומאחר דגבי שמינה בין האיסור שמינ' בין ההיתר שמינה אוסר' בכולו אפי' בצלי היכא שהתחתון חם מ"ה לא מפלגינן ואסרינן הכל בכולו ודומה לזה תמצא בהג"מ פרק ט"ו בשם ר"פ ע"ש והרשב"א נמי פסק דצונן לתוך חם אוסר בכולו אם אין ס' כנגדו אלא שהוא מחמי' ומצריך בכל דבר שמפעפע נמי בכדי נטילה אפי' איכא ס' וראייתו מהא דנטיף מרוטבו של חרס וחזרו אליו יטול את מקומו אכן כל שאר המחברים לא ס"ל הכי אלא כל היכא דבטיל בס' ל"צ לא נטילה ולא קליפה ומהתם אין ראייה דגזירת הכתוב הוא צלי אש ולא מחמת ד"א וא"כ אותה מקום נצלה מד"א ואין שייך ביטול ס' כנגדו ע"כ יטול אותו מקום משא"כ בבליעת איסור וע"ז ראוי לסמוך ולהחמיר ולאסור צונן לתוך חם בכולו כמו חם לתוך חם וכ"מ דעת השערי' וברוב המקומות פסקינן כשערי' ובפרט שהסמ"ק נמי פסק כן וכן מורין ואל תסמוך על בעל ת"ח שהעתיק דברי י"ד להקל ולהתיר בכדי נטילה והיכ' שהאיסור וההית' נוגעים זה בזה דלא הוי שם לא עילאה ולא תתא' נ"ל פשוט דדינו כמו טהור מלוח וטמא תפל בפרט לפי טעם הסמ"ק שמחלק בין חום שע"י אש דאמרי' תתאי גבר ובין חום ע"י מליחה דאמרי' שמא מלוח כו' נמצא היכא שאין אחד גובר על חבירו שדינו כמליחה שוב מ"כ בהג"ה ש"ד בשם ת"ה דאם מונחים זה אצל זה סגי להו בקליפה ע"כ מ"מ סברתי חזקה וישרה בעיני לכל הפחות להחמיר באיסור חם והיתר קר שמונחים זה אצל זה לאסור בכולו אכן אם ההיתר הוא חם והאיסור קר שמונחים זה אצל זה לא סמכתי אסברתי לדמו' לטהור מליח ולטמא תפל ולהתי' אפי' בלא קליפ' אלא מחמיר אני כדברי הרשב"א להצריך קליפה וכ"ז כשאח' חם והשני קר אבל בשניה' חם לכ"ע אין חילוק בין מונחו' זה על זה בין מונחו' זה אצל זה: