אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן סה

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן סה

סימן סד

דין דלא שרינן נ"ט בר נ"ט אלא בשל היתר אבל במידי דאיסורא כל היכא דאיכא טעמא אסור עד סוף כל העולם ודין דסתם כלים של גוים אינ' ב"י וא"צ לשאול מהם אם הם ב"י או לא ומ"מ אם שאל ואמר שהוא ב"י נאמן:

פסק כתב הר"ן בשם הרמב"ם פ"ט מהמ"א קערה שבשל בה בשר ובשלו בה דגים מותרין לאכלן בכותח והוו יודע דלא שרינן נ"ט אלא בשל היתר בבשר בחלב דכיון דטעם שני אכתי היתרא כיון דאקליש כולי האי לא חשיב למיסר אבל במידי דאיסורא כל היכא דאיכא טעמא כלל אוסר עד סוף כל העולם וזהו פשוט ור"י מדורא נמי כתב בד"א דשרי ללוש עם אותה מים שהוחמו בכלי של בשר ולאכול עם החלב וכולי היתירא אבל במחבת או ביורה ש"ג שיש בה נ"ט של איסור ונכנס טעמו של איסור במים אסור לכתחילה ללוש במים שנתחממו בהן אע"ג דסתם כלי גוים אינה ב"י מ"מ אסור ללוש פת בבתינו מן המים שחממו בהן דאין להתיר נ"ט לפגם לכתחילה אבל לאכול מפת ש"ג דמותר היינו בדיעבד וכתב מהרא"י על זה דאין להתיר נ"ט לפגם לכתחילה שעדיין לא התחיל הנאת' שהרי לא הוחמו לשתיה אלא לאפייה ולעניין זה הוי לכתחילה ע"כ והטי"ד בסי' קכ"ב כתב וז"ל והטעם שמחזיקים כלי הגוים אינן ב"י כת' א"א הרא"ש ז"ל משום דהוי ס"ס ספק אם נשתמשו בו היום ואפילו אם נשתמשו בו היום שמא נשתמש בדבר הפוגם בעין וכיון דס"ס הוא תלינן להקל ולפ"ז ה"ה נמי כלים שלנו תלינן להקל ע"כ ונ"ל אעפ"י דסתם כליהם אינו ב"י וגם מסתמא א"ב לשאול אם הוא ב"י או בישול בו דבר שאינו פגום אבל מ"מ אם שאל מן הגוים ואמרו לו שהוא ב"י ישאל נמי מהם מה שבישלו בו ואם הוא דבר שאינו פגום או הוא בעניין שלא יכול לידע מהם מה שבישלו בו אינו ראוי להתיר מאחר שאין כאן ס"ס ואעפ"י שאין אנו חשין לדבריהם ש"ג לא לאיסור ולא להיתר היינו לאותו דבר שהיה כבר בחזקת כשרות אבל הכא שכבר הורע חזקה שסתם כלי גוים בלועים באיסור רק מכח ס"ס באתה להתיר הלכך סמכינן אדיבורא ועוד הא דלא סמכינן אדבריו של גוי היינו היכא שבא להשביח מקחו שאמר של ערלה הם כדאיתא בגמרא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה