ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן לו
דין מים הראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה ומ"א צריך שישפיל ידיו למטה ואם שפך רביעית בפעם אי' א"צ להגביה ידיו במ"ר וכן אם הטבילם במ' סאה א"צ להגביה:
גרסינן בפ"ק דסוטה אמר רב חייא בר אשי א"ר מים הראשונים צריך שיגבי' ידיו למעלה אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה כדי שתרד הזוהמא של תבשיל כי עיקרן להעביר הזוהמא הן תנ"ה הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה כדי שלא יצאו מים חוץ לפרק כו' ויש חילוק בגירסאו' ואעתיק לך דברי הסמ"ג אמרינן במס' סוטה שמ"ר צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזירו ויטמאו את הידים פי' בערוך שמא יצאו מים לזרוע שלא רחץ אותו במים והוא חוץ לפרקו ויטמאו את הידים ומים אחרונים צריך שישפיל למט' כדי שיצא כל כח המלח מעל ידיו ותנן במסכ' ידים נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניי' עד לפרק וחזרו ליד טמא זהו גי' רש"י במס' סוטה וכן הביא בס"ה אבל בסדר המשנה גר' המים מטמאין ומטהרין עד הפרק כיצד נטל את הראשונים עד הפרק ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד טהורה נטל את הראשוני' ואת השניי' חוץ לפר' וחזרו ליד טמא' פי' לפי גי' זו אין הידים מטמאו' משקין אלא עד הפרק אבל משקין שנגעו חוץ לפרק טהורין וכן אין מים שניים מטהרין את הראשונים אלא בעודן בתוך הפרק אבל אם נפלו עליהן חוץ לפר' אין מטהרין אותן וחוץ לפרק דרישא וסיפא הוא שהיה תחילתן תוך הפרק ויצאו אחר כך חוץ לפרק לפיכך ברישא טהורה שמים השניים הטהורין הן לבדן יצאו לפרק ושם לא קבלו שום טומאה אבל בסיפא שמים הראשונים הטמאים יצאו חוץ לפרק והשניים שיצאו אחריה לא טהרו שם כאשר בארתי לפיכך כשחזרו ליד טמאה ובשיטה זו פי' ר"ש בפי' טהרות עכ"ד והנה מ"ש פי' לפי גי' זו אין הידים מטמאו' משקין אלא עד הפרק לאו דווקא קאמר לפי גי' זו שהרי אף רש"י סבר כן שהרי פי' לשם וז"ל הידים מטהרו' ומטמאות עד הפרק כלומר מן הפרק ולמטה גזרו עליהם להיות שניות ופוסלות את התרומה ומטהרו' בנטילה עד הפרק שע' הפרק צריך נטילה נטל הראשונים ואת השניים עד הפרק וחזרו ליד טהורו' שהכי טיהרו השניים את הראשונים נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניי' עד הפרק וחזרו ליד טמאה כלו' יוצאין הראשוני' חוץ לפרק ואת השניים לא הקפיד ליטול עד המקום שיצאו הראשונים אלא עד הפרק כמשפטם וחזרו הראשונים ליד טמאה שהרי נטמאו תחילה מחמת הידים השניי' לא טיהרו את היוצאי' הילכך צריך שיגביה ראשי אצבעותיו למעל' שמא יצאו מים הראשונים ויטמאו את הידים עכ"ל הרי לך שסובר כמותם אלא שחולק עליה' בזה שסובר שאפילו חוץ לפרק יכול לטהר מים הנטמאי' מבפנים משא"כ לגי' הספרים וא"כ בודאי מ"ש לפי גי' זו קאי אמ"ש אח"כ וכן אין המים שניים מטהרים כו' וכ' ב"י בסי' קס"ב ויש לשאול לדעת המפרשים שהחששא אינה אלא מפני המים שנטמאו ביד ויצאו חוץ לה שיחזרו ליד ויטמאו אות' למה אמרו צריך שיגביה ידיו טפי הוה עדיף שישפיל ידיו מתחילה ועד סוף דהשתא א"א להמצא חוץ ליד מים שנטמאו' בה ותירץ ר"ה מהר"י אבוה"ב ז"ל דהא דאמרינן שלא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים זה הפרק אינו הפרק העליון במקום חיבו' היד והזרוע אבל הוא בפרק התחתון כלומר מקום חיבור האצבעות לכף ומזה הפרק עד הפ' האחר הוא מקום טומאה כלומר ממקו' חיבור האצבעו' לכף למקום חיבור הכף לזרוע אע"פ שא"צ נטילה לחולין מ"מ מים הנוגעים שם נטמאו וא"כ אם היה משפיל ידיו לצד מטה בשעת נטילה יצאו המים מכף היד ויטמאו את האצבעות ולכך א"א להשפיל ידיו לצד מטה בשעת נטילה כך הבנתי מתוך דבריו אע"פ שלשונו אינו מבורר יפה וסבר שתירץ ז"א אלא לדעת הסוברים דלחולין א"צ ליטול אלא עד מקום חיבור האצבעו' אבל לדע' הרי"ף שצריך ליטול עד מקום חיבור היד לזרוע אכתי ק' וצ"ע ע"כ ודבריו הן דברי הרשב"א שכ' בתשו' שהוא לא כ' בשער הקדושה שהנוטל צריך שיגביה ידיו מפני שהוא פרק דלחולין עד לפרק העליון שהוא סוף הכף המחובר לזרוע וכל שנוטל עד שם וחוזר ונותן שניי' עד אותו הפרק עצמו למה ניחוש שהרי למקום שנתן הראשונים יתן השניים וליוצאין למעלה מן הפרק ההוא על קנה הזרוע אין לחוש שאותן אין לה שום טומאה דלא גזרו אלא על הידים וההי' דפ"ק דסוטה בשלא נטל אלא עד פיצול האצבעו' ולפיכך צריך להגביה שמא מ"ר יצאו חוץ לפרק ואע"פ שנתן מים בשניי' עד הפיצול יחזרו אותן בשניי' שיצאו חוץ לפרק ויטמאו את הידים וא"ת א"כ נלמוד משם שא"צ ליטול עד סוף הכף ויקשה למה שפסקתי אני לא היא דההיא דסוטה דרב היא ורב לקולא כדאיתא בפ' כ"ה אמר רב ע"כ לחולין וכו' עכ"ל ולדבריו שוינן להגדול רי"ף טועה שהרי הוא סב' להחמיר וליטול כל היד והביא נמי הא דסוטה שצריך שיגביה ידיו וחלילה לנו לומר שתפס שתי חומרות דסתרי אהדדי ודוחק לומר שהיה מסופק בדין א"כ לא ה"ל להחמיר דכל ספיקא בנ"י לקולא ובפרט כל היד שהיא חומרא יתירא כאשר כ' הרא"ש ז"ל ומהר"י קאר"ו כ' וז"ל ולע"ד נראה דא"ל דאה"נ שאם בא להשפיל ידיו לצד מטה ש"ד ומ"ש צריך שיגבי' ידיו למעל' לאו למימר' שאם רצה להשפילם מתחילת הנטילה אינו רשאי אלא היינו לומר שאם בא שלא להשפיל ידיו צריך להגביהם למעלה ולא ישפילם אחר שיגביה עד שינגבם משו' דחיישינן שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים אלא שק' בעיני דלא אשתמיט שום מפרש או פוסק שיכתו' כן וגם כי לשון צריך שיגביה ידיו לא משמע הכי ולכן נ"ל דאע"ג דכשישפיל ידיו היה ג"כ תיקון לעניין זה כמו בהגבהתם רצו חכמים לתקן שיגביהם ולא ישפילם משום אסמכת' דקרא דוינטלם וינשאם. ותימא הוא בעיני וכי משום אסמכתא דקרא וינטלם וינשאם היו מצריכין להגביה את ידיו וגם לפי התירוץ הראשון דלאו דוקא קאמר אלא שאם הגביהם יזהר שלא ישפילם אין הלשון מובן כלל כמותו אלא עיקר נר' בעיני נהי שאין המים אשר באו חוץ לפר' שאין מטמאין כלל לפי שלא נקראו טמאים מ"מ אם באו אח"כ לתוך הפרק מטמאין היד ופוסלין יותר ממים שלא יצאו דהיינו שאף המים השניי' אין יכולין לטהר אותם אלא דוקא אותם שלא יצאו חוץ לגדרן אבל אותן שבאו ממקו' שלא היתה שום נטילה ורחיצה נהי דלא גזרינן עליהם טומאה מ"מ כשיטמאו בתוך הפרק קשה לטהרן אם לא תנטל אף שנייה חוץ לפרק שאז נטהרו כל המים הראשונים כא' ולכל הדיעות והפירושים היכא ששופך רביעית בפעם א' א"ל להגביה דליכא למיחש למידי וכ"כ רוב המחברי' וכ"ש הטוב' ידיו שא"צ להגביהן: