אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן כז

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן כז

סימן כו

דין כלי שניקב בכונס משקה אפילו מחזיק רביעית למטה מן הנקב פסול בכל עניין לנ"י ואם ניקב כמוציא משקה מותר ליטול אפילו דרך פיו:

אמר רבא כלי שניק' בכונס משקה אין נוטלין ממנו לידי' וכ' הרא"ש וכלי שניקב ומחזי' רביעי' למטה מן הנקב מותר ליטול דרך הנקב אבל לא דרך פיו דלמעלה מן הנקב לא חשיב כלי משמע דקאי אניקב בכונ' משקה וכן איתא בטו' א"ח להדיא וכ"כ המר' בפר' א"ד בשם התו' ובס"מג מג ובפ"ק כ' דאם ניקב בכונס משקה שהוא נקב גדול ממוצי' משקה פסול לנטילה לגמרי משום דלאו כלי חשוב אבל אם ניק' כמ"מ אם מחזיק רביעי' למטה מן הנק' שרי ליטול הימנו ודווקא כששופך מן הנקב על ידו אבל שופך מפי הכלי הואיל והמים עוברים למעלה מן הנקב פסול דמה שלמעלה מן הנקב לא חשיב כלי וכ"כ בהג"מי ומדברי הרמב"ם נמי לכאור' משמע דסבר ניקב בכ"מ פסו' לגמרי שכ' וכלי שנשבר שבירה המטהרתו מידי טומאה פסולין לנ"י שהרי הן כשברי כלים ע"כ וטהרתה מידי טומאה בכלים העשויין למשקין בכונס משק' כדאיתא בתו' פ' המצניע קרוב לסופו אמנם אפשר דהת' איירי דניקב בכ"מ בשוליו שאינה מחזקת רביעית למעלה מן הנקב וכ"כ הרשב"א להדיא ומ"ה הביא הטור דברי הרמב"ם לפסק הלכה וכתב מהר"אי בת"ה והשתא נראה דלדברי התו' ואשיר"י אם ניקב רק כמוציא משקה כשר ליטו' הימנו אפי' דרך פיו דהא על כרחיך אפי' בכונס משקה אינו אסור אלא דרך פיו לדברי התו' ואשיר"י והא דכת' המרדכי לדברי התו' דבין כ"מ ובין מוציא משקה אם ניטל דרך הנקב נטילה טובה היא משמע דאפי' במ"מ בעינן דרך הנקב י"ל דמשום כונס משקה נקט לה וכשם דקאמר קאי על דברי הסמ"ג דלעיל מיניה כי היכי דמודה סמ"ג במוציא משקה דמהני דרך הנקב ה"נ מהני לדברי התו' בכ"מ וכיון דאשכחן פלוגתא דרבוותא בהני חלוקי' נר' דאזלינן בתר דמקילין בנ"י וכן שנינו במס' ידים מים שנסתפקו לו אם נעשה בהן מלאכ' או לאו אם היו טמאין או טהורין אם היה בהן כשיעו' או לא ספק נטל ידיו ספק לא נטל ספיקו טהור שכל ספק' שבטהר' ידים טהור ע"כ ונר' דה"ה דפלוגת' דרבוות' דהתם נמי ספק הוא כמאן ק"ל מדכייל ותנא שכל ספק שבטהר' ידים טהור אך מאי דאשכחן בהדי' בפסקי הגאוני' לאיסור ולא אשכחן בפסקי גאון א' להדיא להתיר אלא דדייקינן מיניה בהוכחה דהכי סבר ק' לסתו' בזה דברים המפורשים בהדיא ע"כ ויפה כ' לפי סברתו מאחר שאין הכרע ראוי להקל אבל לבי אומר שצדקו דברי הסמ"ג דלא תלוי דין הכלי שצריך לנ"י בדין הטומאה דווקא כי אפי' היכא שלעניין טומאה חשיב כלי גבי נ"י שתקנו חכמים כח גברא כח מנא בעינ' כלי ממש וחשוב אבל כל היכ' שניקב בכונס משקה נאבד שם חשיבות הכלי ואינו ראוי לנ"י ותדע דהא שיעור כונס משקה דווקא לכלי חרס נאמר והמיוחד למשקה ורבא סתמא אמר כלי שניקב בכונס משקה שפסול לנטילה וכמ"ש הסמ"ג וז"ל וכ' מורי שהיה נוהג ר"י כן אפי' כלי שטף אע"פ ששיעור זה לא הוזכר בפ' המצניע אלא בכלי חרס וא"כ מאחר שאינו תלוי בדיני טומאה דוקא א"כ אפי' מחזיק רביעית למטה מן הנקב אסור ליטול הימנו בכל עניין ורבא נמי סתמא קאמר אין נוטלין ממנו דמשמע אין נוטלין הימנו כלל וא"ל א"כ כשנחת' מה שלמעל' מן הנקב יהא כשר דהא מחזיק רביעי' ועתה למה פסו' אין זו ק' לפי שאין עתה ראוי להשתמ' דרך פיו כ"ש מפני הנק' שבו משא"כ בניטל העליון שחוזר להכשירו ראוי להשתמש דרך פיו ומ"מ יראה ג"כ דברי הרמב"ם דכלי שנשבר שבירה מטהרתו שאין כלי דאפי' היכא דניקב פחות מכונס משק' וכגון שהו' גיסטרא וכדאמרי' בס"פ המצני' שהו' עולה מטומאתו בנק' כמוצי' משקה כמ"ש הרמב"ם בפר' ט' מה' כלים וכ"נ עיקר אע"פי שאין דין נ"י תלוי בטומאה דווקא מ"מ מה שלעניין טומאה לא חשי' כלי כ"ש דאינו ראוי לנ"י והיכ' שניק' במוציא משקה שיוכשר לדעת התו' והרא"ש ואפי' למעלה מן הנקב ולדעת הסמ"ג דווקא דרך הנקב אין לי הכרע בזה כי מזה לא דיבר התלמוד כלום יראה להקל כמ"ש מהרא"י לעיל והשתא ניקב ככונס משקה בכל עניין פסול פחות מכונס משקה בכ"ע כשר חוץ מגיסטר' ומהשתא ליתא נמי למ"ש הסמ"ק שאם יחדו לזיתים תורת כלי עליו ומותר ליטול הימנ' אם יחזיק רביעי' עד שינקוב כמוציא זית וז"א שאינו תלוי דין נ"י בטומאה דווקא דכל היכא שניקב בכונס משקה בטל חשיבות דכלי ופסו' לנ"י והט"ור נמי השיגו שכ' ואפש' לחלק דווק' לעניין טומא' מועיל יחוד זיתי' אבל לעניין נטיל' ששיעור' בכונ' משק' כיון שניקב בזה השיעור אינו חשוב ורבים חשבו שהטו"ר הבין דעת הסמ"ק שכשר ליטול אפילו דרך פיו ומ"ה השיג דאל"כ הא איהו גופא כ' אפילו ניקב בכונס משקה אם מחזיק רביעית למטה נוטלין הימנו דרך הנקב וק' בעיני לומר כדברי' אלו שהרי בהדי' כ' הסמ"ק דאינו כשר אלא שישפו' דרך נקב אלא נר' בעיני שהטור השיג עליו לפי סברת הסמ"ק דס"ל היכא דניקב בכונס משקה שאין נוטלין ממנו לגמרי אפי' דרך הנקב א"כ ה"ה ביחדו לזיתי' נמי דינא הכי ויש נפקו' נמי לפי סברתו דס"ל היכא דניקב פחות מכונס משקה כשר ליטול אפי' דרך פיו וא"כ לפי סבר' הסמ' דמהני יחוד לזיתי' הוי כשר אפילו דרך פיו ע"כ כתב דיש לחלק דיחוד לא מהני אלא לעניין טומאה והשתא נמי נראה מ"ש הר"אש וכלי שהוא מלא נקבי' מתחתיו ופיו צר מלמעלה וכשמניח אצבעו למעלה אין המים יוצאים וכשמסיר אצבעו המים יוצאים ונקרא בלשון תלמוד מיארוג בפ"ב דערובין שמותר ליטול הימנו לידים אע"פ שאין מחזיק כלום מאחר שעשוי לקבלה בעניין זה וזה תשמישו ועיקר קבלתו נקרא כלי והביא ראייה ממס' כלים שהוא כלי לקבל טומאה ול"נ נהי דחשוב כלי לעניין טומאה מ"מ לעניין נ"י דבעינן כלי חשוב שהרי ניקב בכונס משקה פסול אפי' כלי שטף ואעפ"י שהוא עדיין כלי לפי שבטל חשיבות כלי כ"ש הכא שאין שם כלי עליו לתשמיש גמור אלא לחידוש בעלמא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה