ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן כד
דין דבנ"י לחולין לאכול צריך כוונה ומ"מ בכוונת נוטל או בכוונת נותן לחוד סגי:
תו' והרב ר"ש הביא' במס' ידים פ"ק הנוטל מתכוון והנותן אין מתכוון הנותן מתכוון והנוטל אין מתכוון ידיו טהורות ר' יוסי אמר ידיו טמאו' וז"ל הרשב"א שכתב בת"ה ולענין נטילה מסתברא דבעינן כוונה לנטילה המכשרת לאכילה דגרסי' בתו' הנוטל מתכווין והנותן אין מתכווין וכו' ידיו טהורות ר"י אמר ידיו טמאו' אלמא אף לרבנן כוונ' נותן בעינן וה"נ משמע מדאמר רב נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליה' כל היום וההי' ודאי כששמר ידיו וכדפי' רש"י והרמב"ם ואפ"ה מתנה אין לא מתנ' לא אלמא כוונה בעינן ואם נתכוון נותן או נוטל שפיר דמי לרבנן הר"י וק"ל כוותייהו דרבים. ננהו ואי ק' הא דתנן במס' מכשירין ומייתי לה בפ"הש פירו' שנפלו לתוך אמת המי' ופשט מי שידיו טמאו' ונטלן ידיו טהורו' והפירו' טהורי' כו' ודייקינן מינה התם דלא בעי כוונה לחולין נ"ל דההי' לאו לאכיל' דחולין קאמר אלא לנגיע' דחולין שנעשו על טהרת תרומה ולעולם לאכיל' בעינן כוונה וטעמא דמשום סרך תרומה הוא והצריכוהו כוונה קצת כתרומ' עכ"ל ולפ"ז צ"ל הא דגר' בפ' ב' דחגיגה ת"ר הנוט' ידיו נתכוין ידיו טהורות לא נתכוון ידיו טמאות וכן המטביל ידיו נתכוון טהורות לא נתכוון טמאות והתניא בין נתכוון ובין לא נתכוון ידיו טהורות איירי נמי בנגיעה דחולין אבל לא לאכילה כמו שחילק הוא והא ראייה שמייתי עליה ראייה דלחולין לא בעי כוונה מהא מתניתן דמכשירין דלעיל פירות שנפלו לאמת המים כו' ואמת דסוגי' דחגיגה משמע דאיירי לעניין נגיעה ועוד נרא' בעיני לחלק הא דקאמר התם דלחולין לא בעי כוונה דהיינו היכא שטובל ידיו דטבילה במ' סאה סגי לידיו מכח דין דכל גופו טובל בהן ידיו לא כ"ש ולטבילת כל גופו דהוי דאורייתא סברא דלא בעי כוונה דאפילו מצות לא בעי כוונה לכמה גאוני' כ"ש הכש' טומאה דלא בעי כוונה לכ"ע אלא שהחמירו בתרומה ועשו בה מעל' מדבריהם אבל בנטיל' שתקנו חכמי' טהרה לידי' משום סרך תרומ' ומשו' נקיותו ותקנו נמי דבעי נטילה דאתי' מכח גבר' ובעי נמי כח מנא תקנו נמי שלא תועיל הנטילה בלתי מתכוון כלל וכן עיק':