ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן כג
דין צינור שדולין מים מן היאור ושופכין בו והוא נמשך ממנו להשקות השדות אין אדם רשאי לתת בתוכו ידיו כדי שיקלחו מים על ידיו כי צריך כח גברא וכן בכל כלי אסור להכניס ידיו כי צריך כ"ג ואם נטל צריך לחזור וליטול ידיו ולברך פעם אחרת ודין דקוף פסול לשפוך מים לנטילה וכן הקטן פסול עד שיהא בן ו' או ז' חביות שיש בה מים מניחה על ברכיו ומטה ונוטל ממנו לידים היתה מוטה בארץ על צדה והמים מקלחין ממנו אין נוטלין ממנו ואם הוא ברזא בנקב והסירו וקבל המ' חשיב שפיר כ"ג וב"ש גבי קוף וקטן וחביות מוטה שאין נוטלין ממנו אם נטל מהם אעפ"י שצריך ליטול פעם אחרת מ"מ א"צ לחזור ולברך:
אמר רבא האי ארית' דדלאי פי' צנור ששופכין בו מים מן היאור שדולין בדליין והצינור מוליך המים לשדות אין נוטלין ממנו לידים ואין מטבילין בהן את הידים אין נוטלין ממנו לידים דלא אתו מכח גברא ואין מטבילין בהן את הידים דהוו להו מים שאובים והוא גי' הרי"ף והרא"ש אחריו וכ' עוד ז"ל כת' בה"ג דמותר להטבי' ידיו בתוך הכלי והביא ראייה מפ"ב דזבחים דאיבעי' להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמ' רחמנא ולא בתוכו משמע דווקא בקידוש ידים ורגלים מבעיא להו משום דכתיב ממנו אבל בנ"י אפילו בכלי נמי מות' וק' מהא דאמרי' הכא אין נוטלין ממנו לידים דלא אתו מכ"ג ואין מטבילין בהן את הידים דהוו להו שאובין ומיהו י"ל דבעינן נטילה מן הכלי ובין נוטל ידיו בתוך הכלי ובין שופך מן הכלי על ידיו יש כאן נטילה מן הכלי אבל הכא ידיו חוץ לכלי הן וכבר פסק כח הכלי כשהמים באים על ידיו הילכך אין נטילה מן הכלי שצינור אינו כלי והרשב"א כ' בחידושיו שהרמ"בן תירץ דהכ' כיון שהיא בקרקע כעין הטבילה היא וטבילה בשאובין ליכא ע"כ והא דנקט הכא דלא אתו מכ"ג לאו דווקא מכח גברא אלא משום דלא אתי מכח כלי א"נ משום דתנן בפ"ק דידי' הכל כשרים ליתן לידים אפי' חש"ו מניח חביות בין ברכים ונוטל מטה חביות על צד ונוטל והקוף נותן לידים ור' יוסי פוסל בשני אלו פי' בקוף ובחביות המטה על צידה ובמים נשפכין מאליהם דבעי כ"ג ות"ק לא חיי' לכ"ג אלא דאתי מכ' מנא והשת' שמעתין דנקט כח גבר' כר"י וה"ג א"א להעמיד אלא כרבנן וצריך להחמיר כיון דסוגין דשמעתי' כר"י ע"כ דברי הרא"ש בפי' דברי בה"ג ואף שלא החליטו הדין להדיא כר"י וגם הרמב"ם פסק כת"ק מ"מ נראה מאחר דר"פ פסק הכא להדיא דבעינן כח גברא אלמא דס"ל הלכה כר' יוסי להחמיר דאף כ"ג בעינן וכ"פ הסמ"ג להדיא וכ"כ הר' יונה בשם הראב"ד וכ"ד כל האחרוני' ע"כ נר' דאפי' בשעת הדחק אין ליטול בתוך הכלי ואם נטל צריך לחזור וליטול ולברך ואל תשגיח בדברי הקא"רו. עוד כ' הרא"ש וז"ל מים שבחביות ויש בו ברזא יסיר הברזא ויחזירנ' בכל שפיכה ושפיכה וקרי ביה שפיר כ"ג כיון דע"י הסרת הברזא באים המים ולא דמי לחביות שמוטה על צדה אבל לא החזיר הברזא בין שפיכה לשפיכה דמי לחביות שמוטה על צדה ע"כ ודומה לזה כ' הסמ"ג וז"ל מ"מ צריך כח כלי שני שאנו למדין מרחיצת ידים דכיור ואפשר להיות שגם בכיור היה כח אדם כגון שהיה נקוב מצדדין כעין דידן וברזות קבועים בה וכשרוצ' לקדש ידיו מוש' הברז' וקילוח ראשון היוצא ע"י משיכת הברזא קרוי כח אדם ותוחב הברזא מיד בנקב וחוזר ומושכה ויש ללמוד מאחר שרבא תופס שיטתו כר"י דהלכה כר"י ע"כ ותמיהני בזה נהי דפליגי ר"י בחביות שכבר מוטה קודם נטילה אפי' הוא מטה מ"מ בשעת נטילה כבר נסתלקה מעשיו וידיו ממנו לגמרי אבל בהוצאת ברזא שעומדת להחזיר מאחר שהוא הוציאה הכל נקרא כחו וכ"ג קרינן ביה ועוד מאחר שהתחיל מיד לערות על ידו א' בשעת הוצאות ברזא א"כ בזה כ"ע מודו שכ"ג אית ביה וא"כ מאח' שתחילת הנטילה היתה בכח גברא תו לא חיישינן והכל נקרא כ"ג וכמו שמוכיח מהא דתוספות הנותן מים לחבירו בחפנו ידיו טמאות מפני שתחילת נטילה לא הית' מן הכלי תו לא חיישינן כמ"ש לעיל סי' ט"ו גם תימ' שלא אישתמיט בשום דוכתא שקידוש ידים בכיור היה צריך להוציא ולחזור ותלמודא נמי לא קא בעיא אלא לקדש בו בכיור ממנו אמ' רחמנא ולא בתוכו אבל בקידו' ידיו גופא בהוצאת ברזא כל היכא שמקדש ממנו הוי קידוש וכ"ש לנטילה ולולי דמסתפינ' לחלק על כל המפרשים הייתי אומר דאף ר"י מודה במוטת חביות דנקרא כ"ג והא דפליגי על שתי אלו היינו קוף וקטן שאין בו דעת ואף אם נחמיר דר"י פוסל במוטה חביות מ"מ בהוצאו' ברזא ובשעת הוצאו' התחיל ליטול כל השפיפה הנטילה הבאה אח"כ לידיו כ"ג קרינן אכן אחר שבא ליטול ידיו צריך לחזור הברזא משום דהוי לגבי אחר כמו חביות המוטה הנראה בעיני כ' ומאחר דהלכה כר"י דקוף פסול לנטילה ה"ה קטן לגמרי שאין בו דעת דפסול ומ"ה כ' הג"א בפ"ק דברכות דבקטן דכשר לנטילה כבר שית' ובר ז' לאפוקי פחות מכאן מעשה קוף הוא ובמר' ארוך נמי כ' וז"ל ראיתי בתשו' רש"י דאין מקבלין מים מן הקטן בן ד' או ה' שני' דבעינן כ"ג וליכא ע"כ היינו דבעינן כבר שית כבר ז' ובכל מה שפסקינן כר"י היינו להצריכו נטילה אחרת אבל לברך פעם שנית אינו נכון מאחר שרבנן פליגי וברוב דוכתיה פסקינן כרבים ולא כיחידאי וכ"ש הכא שהרב רבינו משה ב"ר מיימון וסיעתו פסקו כת"ק: