אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן כב

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן כב

סימן כא

דין בשעת הדחק כגון הולכי דרכים נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום והתנאי מועיל אם לא ימצא תוך פרסה מים אבל אם ימצא מים תוך פרסה אינו מועיל וכ"ש שאינו מועיל שלא בשעת הדחק וגם בשעת הדחק שמועיל היינו כשישמרם ויזהר מלטנפם ואותן העוברי דרכים עם הגוים מהני תנאים אפי' בתוך פרסה ואותן הנוטלין בעשבים הם בכלל מזלזלים בנ"י ואינו מועיל:

אמר רב נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום פי' רש"י בלבד שיזהר מלטנפם ולטמאם א"ל רבינא לבני פקת' דערבות כגון אתון דלא נפישין לכון מיא משו' ידיכון מצפרא ואתנו עלייהו כולי יומא איכא דאמרי דווק' בשעת הדחק ופליגא אדרב וא"ד אפילו שלא בשעת הדחק והיינו דרב וכ' הרא"ש ועבדינן כי האי לישנא דל"פ אדרב ע"כ ויראה בעיני כר"ח שפסק כל' המחמיר דלא שרו אלא ע"י הדחק ואף שר' יונה תמה עליו בפ' א"ד על מה החמיר במילתא דרבנן ורצה ליישבו בשינויי דחיקי שהחמיר משום שאמרינן מים ראשונים האכילו בשר חזיר ונראה דל"צ לכ"ז אלא סמך אמה שאמרינן בפסחים בפרק אלו עוברין לתפילה ולנ"י ד' מילין והרא"ש הביאו נמי בברכו' בפ' ה"ק ויש לתמוה על מה הקילו חכמים בנ"י שא"צ להמתין אלא עד פרסה ויותר מעט מפרסה א"צ להמתין ויאכל בלא נ"י ויעבור על מצוה על דבריהם בעבור מעט צער שיתאפק וימתין יותר או ילך לאחריו ולא יעבור על דבריה' הלא עשו בכמה מקומות חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ולא מצינו שהותר לאכול שום דבר האסור אלא משום פיקוח נפש וכבר אמרו כל המזלזל בנ"י חייב נידוי וגם שלמה המלך ע"ה תיקנה ומצינו שר"ע היה מוסר נפשו עליה ולא מצינו שהקילו בזה חכמי תורתינו א"ל הפוחזים א"ו צ"ל דאיירי התם שנטל ידיו שחרית והתנ' עליהן וסברי דלא מהני תנאו אלא בשעת הדחק וכן הוא במר' פ' א"ד הלכך בתו' ד' מילין לא חשיב דחק ולא מהני תנאי יותר מד' מילין חשיב בשעת הדחק ומהני תנאי וכן נראה עיקר ולפ"ז מ"ש הסמ"ג והולכי דרכים שעת הדחק הוא אינו ר"ל דשרי מן הסתם אלא באופן שחילקתי בין תוך ד' מילין כו' ומ"מ נראה דוקא הולכי דרכים שכולן בני ישראל והולכי רגל שיכולין לעמוד בכ"מ שירצו אבל האידנא מי שהולך בעגלה בין גוים שהולכים בחבורה ומתירא לילך ביחידי ומוכרח לעמוד בכ"מ שיעמדו הם א"כ אפי' תוך ד' מילין חשוב בשעת הדחק ומהני התנאי שהתנה עליהם ומ"מ כבר כ' בשם רש"י שצריך לשמור ידיו מכל טינוף והמחמיר שלא יאכל עד אשר יבא למי' ויטול ויאכל על העגלה כהלכתה תע"ב ואותן שנוטלין ידיהם בעשבי' עבירה היא בידן ושתים רעות עושין חדא שמזלזלין בדין נ"י יותר מכת הראשונים שסומכין על נ"י הראשוני' שעשו כראוי אבל אילו שנוטלין עראי ומזלזלין בנ"י הן בכלל נידוי של זילזול נ"י ועוד שמברכין על הנטילה ומוצאין ש"ש לבטל' ועוברים משום לא תשא וגו' שהרי ברכה זו לשוא הוא שאין זו נטילה כל עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה