ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן מד
דין דגים קטני' שנתבשלו ונמצא בהן דג טמא אם מכירו זורקו והשאר מותר בס' אבל ביצים שנתבשלו ונמצא באח' מהן אפרוח הכל אסור שמא לסוף עירוי עם מעט מים ונשאר עם כ' ביצים ונאסרו וחזרו ונוגעים לכל הבצים שיוציאם לכן טוב להמתין עד שיצטנן קוד' שיוצאי' מן המחבת או ישים מים צוננין עמהם לצננם אבל אין צריך להגעיל המחב' אף אם לא המתין כו':
פסק כתב סמ"ג שרביטי גושים של פולי"ם ושל פוריש שנתבשלו ונמצא תולע בא' מהן השרביט שנמצא בה התולע זורק לחוץ והשאר יש שאוסרין ואפי' ע"י ס' של היתר שיש במחבת ומין דגים קטני' שנתבשלו ונמצא אחד מהן דג טמא הדג טמא זורק לחוץ והשאר יש שאוסרין אפילו ע"י ס' לפי שכשמערה המים חמין לחוץ פעמי' בסוף העירו עם מעט מים ישנו לדג טמא עם כ' דגים או ל' ונאסרו וחוזרין ונוגעין חמין לכל שאר הדגים ואמר הרב ר"ב בשם ר"י שהן מותרין מפני שאותן הך' או הל' בטילי' ברוב בתערובות כי אין שייך לומר בריה לא בטלה אלא בבריה שאיסור' מחמת עצמה ולא מחמת בליעת איסור אחר ואין חוזרין ואוסרין השאר אע"פ שנוגעין בהן חמין לפי שהאיסור הנבלע ואין איסורו מחמ' עצמו אינו חוזר ונפלט ביבש אלא ע"י מים שעמה כמו שנבאר בע"ה במצות בשר בחלב ע"כ והנה מ"ש ע"י מים שעמה ר"ל מים רותחין וכן הלשון בסתם בש"ד ופי' בכלי ראשון לאפוקי מה שהוא בקערה שהוא כלי שני אינו מפליט ומבליע האיסר שבתוכו לד"א כל זמן שאינה אסורי' מחמת עצמה אבל אם האסורי' מחמת עצמה אז היו אסורים בנגיעה אף בלא רוטב אף אחר שבאו לכ"ש כל זמן שהיד סולדות בהן דלא שייך כ"ש אלא במים ורוטב וכל דבר הצלול שמתערב מיד באחת ונתקרר במהרה אבל לא בחתיכת בשר או דג וכל דבר שהוא גוש דכל זמן שהיד סולד' בו עומד בחמימתו מפליט ומבליע שפיר ומ"ה נר' דדוחן ואורז ג"כ אחר שנתערו מקדירה לתוך קערה כל זמן שהיד סולדות בו וחמים הן ככ"ר ונ"מ לענין בשר בחלב שאם הכף בן יומו מבשר והדוח' בלוע' מן חלב או איפכא נאסר המאכל משום ב"ב וגם נאסר הכף בבלוע זו ואוסר אח"כ קדירה אחרת אם תחבו לתוכו א"נ אם הכף של גוים אז נאסרה בבליעת איסור שאוסר אותו תבשי' של דוחן כו' לפי מ"ש שהכלי אוסר ד"א אפילו בלא רוטב אבל אם אותו התבשיל נאסר כבר בבליע' לא נאסר הכף בלא רוטב מאחר שהמאכל אינו אוסר מחמת עצמו וכ"ש שאם המאכל הוא של חלב או של בשר שאין הכף נמי נעשה כמוה ולהיות ב"י ולאסור אח כך קדירה אחרת משום בשר בחלב מאחר דכולו היתר דלא גרע מדבר הנאסר בבליעה שאין אוס' בלא רוטב כ"ש בכולו היתר וכמ"ש לקמן נחוו' לדברי הסמ"ג אמנ' ביצי' שנתבשלו ונמצא באחד מהן אפרוח או דם הכל אסור דאין רגילות לבשל ביצים כ"כ ביחד שיהא כ' ביצים או ל' ביצים שנאסרו בטלין בתערובת ברוב של היתר לכן טוב להמתין עד שיצטנן קודם שיוציאם מן המים שנתבשלו שם ואם רוצה למהר ישים מים צוננין עמהם לצננם תחילה כתב מורי ר"י כי אעפ"כ לא היה מצריך ר"י להגעיל מחב' כי אמר בשביל ספק כזה אין לחוש שנשארו לבסוף אלא העמד המחבת במקומו בחזקת כשרו' שהיתה מתחילה ועוד היה ר"ש אומר טעם אחר להתיר שיש לנו לומר דאיסור' ברובה איתא כדאית' בפ' התערוב' גבי טבע' של ע"ז שנתערבה הלכך אין לתלות שבסוף העירוי עם מעט מים ישאר שם הדג טמא ע"כ ואע"פ שלפי' רש"י מותרי' אף הבצים עצמם מ"מ נראה שאין להקל שהרי בהג"מ הביא כל דבריו ולא הביא דר"ש דאמרינן איסור' ברוב' אית' לכן הטו"ר לא הביא אלא דעת ר"ב ומ"ה גבי ביצים אין להתי' וכן בש"ד לא הביא אלא דברי ר"ב להתי' הדגי' ולאסור הביצים ומהרא"י כתב נמי לנהוג כר"ב שמותרים כולם ר"ל כל הדגים מטעם שכ' וא"ל ס"ס כשעיר' לפעמים הרוטב בתחילה עם הדגים לתוך הקערה ואח"כ חוז' ומערה כל השאר וא"כ למה אינו אוסרים אותה שבקערה שהרי יש מים בקערה משום דאותה המים הם בכלי שני ואין מפליט איסור הנבלע אפילו אותו מעט מים שנשאר בקדירה ושוב מערה אותה אל הקער' ג"כ אין בה כח להפליט ולהבליע אח"כ בדגים שבתוך הקערה וגם א"ל שאותה מעט מים גופא הנאסר בסוף העירוי יאסר הדגים שבקער' לפי שבטל בקערה בס' וכ"ש לפי דעת ראב"ן דס"ל דלא אמרינן גבי רוטב שתעשה נבילה להצטרך ס' כנגדה אלא לפי איסור הבלוע מכ"ש דאיכא ס' ויותר מס' נגד האיסור ומאחר שבצים אסורות אם הוציא אותם ביצים מן המים הרותחין בכף כל אחת וא' לבדה הכף אסורה משום שהביצה האסורה היתה עליה לבדה חוץ למים ואח"כ הוציא השאר ביצים בכף וכולן אסורות כ"כ בש"ד ואע"פי שהכף נאסר מכח בליע' וא"כ איך יאסור אח"כ הביצים הנשארות חוץ לרוטב היינו משום דדוקא גבי חתיכת בשר הוא דאמרינן הכי אבל כלי שנאס' מחמת בליעה אוסר המאכל אח"כ אפילו בלא רוטב כמ"ש המרדכי והוכיח מדגים שעלו בקערה וכ"פ מהרר"י ולקמן נאריך בה באי"ה: