ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן לה
דין דכל האיסורים דמשערינן בס' לבד מן האיסור חו' מכחל שאם נפלה לקדרה של בשר משערינן בס' עם הכחל דהיינו שגם הכחל ממנין הס' אבל אם נפלה לקדרה של חלב בעינן ס' לבד האיסור כשאר האיסורין ומה שאמרנו דכשנפלה לקדירה בשר דהכחל מן המנין מ"מ הכחל עצמו אסור ואם שוב נפלה לקדרה אחרת אוסרת גם הקדיר' אחרת ומ"מ דינה כקדירה ראשונ' דלא בעינן רק ס' עם הכחל אבל אם נפלה לקדירה ראשונה בפחות מנ"ט אז נעשה הכחל נבילה גמורה ואם שוב נפלה בקדירה אחרת אוסרת עד ס' לבד הכחל:
אמר ר"נ ג"ה בס' ואין גיד מן המנין פי' ס' לבד האיסור ואין להביא ראייה מכאן דשומנו של גיד אסור דאל"כ הא ק"ל אין בגידין בנ"ט לק"מ דר"נ אמתניתין קאי דס"ל דיש בגידין בנ"ט ור"נ שיעור אתא לאשמועינן דלא משערינן ס' עם האיסו' כמו כחל דלקמן וה"ה לכל שאר איסורין דינן כמו גיד כחל בס' וכחל מן המנין לפי שהקילו גבי כחל שהכל מין היתר הוא א"נ מאחר שאין בו איסור אלא מדרבנן ודוקא אם בישל הכחל בקדירה בפני עצמו או בתוך הקדירה של בשר אבל אי נפל כחל לתוך קדיר' של חלב בעינן ס' לבד האיסור כשאר בשר ובזה הלשון כתבו כל המחברי' והאי כחל איירי שלא נקרע ובשלו עם הבשר ואח"כ כשנאסר לא יועיל לו אפי' קריעה שתי וערב וטחו בכותל וא"ל אמאי לא אמרינן גבי כחל שנ"נ וצריך ס' כנגד כולה בפרט מאחר שהכחל עצמו אסור לעולם כדלקמן אלא צ"ל לפי שאיס' של כחל אינו משום שיש בו טעם חלב יותר מבשאר בשר אלא משום שיש בו גומות שהחלב כנוס לתוכו ויש באותו חלב טעם בשר וא"א להפרישו מן הבשר דלא מהני קריעה לאחר בישולו ואף ע"ג דכשגמר בישולו יוצא כל החלב מחמת עצמו מדפריך נפל לקדירה רה אח"כ אל יאסור ומ"מ קודם גמר בישולו נאסר בשביל חלב שבגומות ותו לא משתרי דחיישינן שמא יאכלנו קודם גמר ולפי שאין הכחל נאס' מחמת עצמו אלא מחמת חלב הכנוס בגומות לכך הוה בשרו של כחל כמו שאר בשר לבטל חלבו של כחל ומסיק אר"נ בריה דרב משרשי' וכחל עצמו אסור לעולם אר"א כי הוינא בי ר"כ איבעי לן כי משערי' בדידיה משערינן או במאי דנפק מיני' משערינן פי' בשאר איסורין לא קא מיבעיא ליה פשיטא ליה דבדידיה משערינן אלא בכחל הוא דמבעי ליה לפי שאין גופו אסור כדפרישי' ופשיט ליה דבדידיה משערינן דאי במאי דנפיק מיניה מנא ידעינן אלא מעתה נפל לקדירה אל יאסו' כיון דבכולה משערינן חשבינן כאילו יצא כולו וא"כ כבר נתבטל הכל כיון דאמר ר"י כחל עצמו אסו' שווינהו רבנן כחתיכ' דאיסורא וכ' הר"ן וז"ל איכא מ"ד כיון דשווינהו כחתיכה נבילה מאחר שנאסר כבר א"כ אי נפל לקדירה אחרת בעינן ס' בר מיניה ואחרים סברו שכיון שאינו נאסר אלא מפני מראית העין אין להחמיר בקדרה שנייה יות' מבראשו' ע"כ ולא הכריע ול"נ מדלא קאמר תלמודא אפי' לאחר שנאס' דשווינהו נבילה אלא כחתיכה נבילה ר"ל שיאסר הקדירה שנייה כמו הראשונ' וכ"ד הרמב"ם והרשב"א והטור נמי כת' שאם בשלו פעם אחרת בקדירה דינו כמו בפעם הראשונה כת' הטור בשם הרשב"א וז"ל נ"ל שאם נפל בראשונה בפחות מנ"ט הכחל עצמו חזר נבילה ואם נפל אח"כ בקדיר' צריך ס' והוא ע"כ וזהו שלא כדעת הרמב"ם שכ' בפ"ט אם בשלו הכחל עם שאר בשר משערינן אותו בס' וכחל מן המנין כיצד אם היה הכל עם הכחל כמו ס' בכחל הכחל אסור והשאר מות' ואם היה בפחות מס' הכל אסור ובין כך ובין כך אם נפל לקדיר' אחרת אוסר אות' ומשערינן אותה בס' כבראשונה שהכחל עצמו שנתבשל נעש' כחתיכה האסורה עכ"ל הרי לך לעולם הכחל מן המנין אבל לפי הסברא הל"ל מאחר שנאסר הכחל א"כ הוה חתיכה דאיסורא ובעי ס' נגדו אלא שהתלמוד אומר מאח' שנאס' שווינהו כחתיכ' דאיסורא ומשמע שאינ' חתיכה דאיסורא להיות כנבילה ממש וא"כ כ אין לך אלא מה שאומר התלמוד דהיינו כשהבשר שאצלו או התבשיל היה מותר ולחומרא בעלמא שהחמירו על הכחל שלא יאכלנה קוד' גמר בישול' מ"מ לא הוי כנביל' ממש אלא שהשוו אותה לחתיכה כדי שתאסור קדירה אחרת אבל היכא שבדין נאסר מה בכך שהוא מדרבנן ס"ס הוה כנבילה ממש דהא אמרינן חנ"נ בכל האיסורים אפילו באיסורי' דרבנן ובעי ששי' נגד האיסור: