אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן לד

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן לד

סימן לג

דין דמשערין ההיתר והאיסור כמו שבא לפנינו בין שראינו חתיכת אסו' כשנפלה בקדירה בין שלא ראינו ומשערינן ברוטב ובקיפה ובתבלין וביארנו דא"ע לשער ביצה ומחצה של רוטב לשיעור כזית:

אמר ר"ח כשהן משערינן ברוטב ובקיפ' שהוא דק דק של בשר ותבלין המתאסף בשולי הקדירה ובחתיכות ובקדירה א"ד בקדירה עצמה ואיכא דאמרי במאי דבלעה קדירה פרש"י אם ראינהו כשנפל שם קודם שנתמעט ואנן משערינן אותו לאחר שנתבשל לכמו' שנפל שם ואין בהיתר ס' אומדין כמה בלע קדרה מן ההיתר לפי דכשנפל היה היתר הרבה ונתמע' בבליע' הקדירה אבל בקדיר' עצמ' לא משערינן וכיון דאיפליגי לישנ' ואיסורא דאוריית' הוא אזלינן לחומר' ולא משערינן בקדיר' ועיק' הדבר כמות שהו' בא לפנינו משערינן לי' ולא משערינן במאי דבלעה הקדירה מן ההיתר לפי שאף מן האיסור נבלע ונתמעט מכמות שהיה וכדאמרי' לקמן אטו דהיתרא בלע דאיסור' לא בלע ע"כ וכ' הר"ן שיש ט"ס בפירושו ומיירי כשלא ראינו האיסו' בשעת נפילה כו' ועל כה"ג הוא דאמר אח"כ כי היכא דאימעיט היתירא אימעיט איסורא והא אם ראינו האיסו' בשעת נפילה ולא נתמעט כאחד עם ההית' כגון זה משערינן במאי דבל' שרש"י דחה ל"ק משום ל"בת דלחומרא אזלינן ושוב דחה גם ל"בת משום סוגיא דלקמן דמסיק אטו דהיתרא בלע ואיסורא לא בלע וכ"כ הרשב"א בחידושיו ותימא מנ"ל שחזר רש"י אף מלשון השני דלמא מפרש במסקנא כלב"ת שאין לשער במאי דבלע בקדירה א"ל שראינו האיסור בשעת שנפל כמ"ש ועיק' הדבר כו' ונראה בעיני אפילו היכא שראינו שנפל האיסור אין לשער במאי דבלעה הקדירה כי אין לעמוד על שורש הדבר ולא ידע כמה בלעה הקדירה וכמה פעמים יבא לידי קלקול מזה אלא לעולם משערינן כמה שבא לפנינו ואף שרש"י לא בא למעט אלא היכא שלא ראינו האיסור שנפל כמ"ש אטו דהיתירא בלע דאיסורא לא בלע היינו מכח דינא קא פסיק הכי אבל מ"מ עיקר הדבר שלא לשער אלא כמו שבא לפנינו כך הוא דרך הנכון לכתחילה ועוד קצת ראייה לדבר מדברי התוספות שכ' וז"ל איכא דאמרי בקדיר' עצמה תימא אם שיעור עובי קדירה כחמשים זתים ונתן בה מים כשיעור עשרה זתים ובשל באותן מים כזית חלב היאך יתבטל אותו כזית חלב במים הא פשיטא שיש במים טעם חלב ונראה לפרש דהכא מיירי כגון דליתיה לאיסור בעיני' דבלע בה בקדיר' כזית חלב והיא היתה כבר בלוע מהיתר ואח"כ חזר ובישל היתר דמשערינן בקדירה עצמה לבטל האיסור שבלע בה ע"כ ולפי פירושו לא ידעינן הי מינייהו לחומרא והי מינייהו לקולא ומ"ה לא עבדינן להקל בשום חדא מנהון ולא משערינן במאי דבלע כלל אלא במה שלפנינו וגם אם נבלע כזית חלב בקדירה אמרינן שנאסרה ולא נתבטלה במה שבלע' כבר מהיתירא ואם בישל בה אח"כ צריך ס' במאכל נגד האיסו' שבלע כבר דמכח ספיקא מחמירין שלא להקל אפי' בחד לישנא וכ' הר"ן וז"ל וכ' הרב ר"א הלוי ז"ל בפירושי ההלכות והוי יודע דכשמשערינן ברוטב משערינן לכביצה ומחצה של רוטב על כזית שכן שיערו שאם יקרוש יעמוד על כזית עכ"ל ונ"ל שלמדה מדאמרינן במסכת שבת בריש פרק המוציא גבי מתני' המוציא יין כדי מזיגת הכוס כו' תנא יבש בכזית דברי ר' נתן ואמרי' עלה ר"נ ור"י ב"י אמרו דבר אחד ר"נ הא דאמרן ר"י ב"י אומר ו' דברים מקילי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבלות ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין אר"י ב"י אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא בדם רביעית הואיל ויכול לקרוש לעמוד על כזית אלמא המשקין הצלולין כשהן נקרשין רביעית שלה חוזר לכזית ולפיכך כל האיסור קרוש משערינן רביעית רוטב לכזית ואע"ג דעלה ההיא אמרינן א"ל אביי דלמא לא היא ע"כ לא קאמר ר"נ הכא דכזית בעי רביעי' אלא ביין דקליש אבל דם דסמיך כזית לא בעי רביעית א"נ ע"כ לא קאמ' ר"י התם דכזית סגי ליה ברביעי' אלא בדם דסמיך אבל יין דקלישה כזית הוי יותר מרביעית וכי מפיק פחות מכזית ליחייב דאלמא ס"ל לאביי שאין כל המשקין שוין לדבר זה ואעפ"כ נר' שסובר הרב ז"ל דלא שבקינן להאי דפשיטא ליה לר"י משום ספיקא דאביי ואעפ"כ אין נר' לי דבריו דכיון דאמרינן משערינן ברוטב סתמא משמע דכמות שהוא משערינן אותן שכך שיערו חכמים שאין לך שנ"ט יותר מס' אפי' ברוטב שאל"כ היינו צריכין לחוש לתת הדבר לשיעורין ולעיין באיסור והיתר אם הוא עב או דק:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה