ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן כד
דין מה שאמרנו גבי ט' חניות כו' דבנמצא הלך אחר הרוב היינו שפירש שלא בפנינו אבל אם פירש בפנינו או שראו את הגוי יוצא מן המקולין אסור דהוה כאילו נולד הספק במקום הקביעות ומ"מ אם נתערבה אותה חתיכה בחתיכות אחרות בטלה ברוב אפי' היית' חה"ל והיכא דנתערבו במקולין טריפה בכשרות ואינה נכרות מדינא אינה אסור לקנו' אלא חה"ל אבל חתיכות שאינה ראויות להתכבד מותרת אלא שהמנהג להחמיר שלא לקנות משם אף שאינן חשובות שלא יטעו ודוקא במקולין דאוושא מילתא אבל בבית לא גזרינן ומותר שאינן חשובות אפי' לכתחילה:
פסק כתב הרשב"א מצא בשר ביד גו' אעפ"י שהדבר ידוע שאין לוקחין בשר אלא מאות' מקולין והוא א"י מאיזה לקח מותר דלאחר שפי' נולד בזה ספק בד"א שלא ראו אותה יוצ' מן המקול' אבל ראו אות' יוצא מן המקולין באותה שעה נולד הספ' ונמצא שבמקו' הקביעו' נולד הספק ואסר ונ"ל שלא אסרי אלא בזמן שהוא בפני עצמו אבל נתערבה באחרות ואינה ניכרת בטלה ברוב אפי' בחה"ל משום ס"ס לפיכך מי שלקח בשר מן המקולין אפ' חה"ל ואח"כ נמצא טריפה במקולין ולא נודעו חתיכות טריפות בין שאר חתיכות והוא א"י מאיזה לקח כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצא הטריפה מותר שלא נפל בהן הספק בקביעות אלא לאחר שפי' אבל אסור ליקח משם מכאן ואילך בד"א בחה"ל שאין לה בטול אבל שאר החתיכות מותרות וראוי להחמיר ולאסור כל החתיכות שנשארו במקולין שאין הכל בקיאין בדברי' אלו ואם אתה מתיר כשאינן חשובות קרוב הדבר לטעו' וליקח אף מן החשובות וכן אנו נוהגי' ע"כ וכ' הטור וז"ל ואיני מבין מ"ש להתי' בחתיכות שאין ראוין להתכבד אלא שהחמיר לאוסרן שנרא' שאוסרן מן הדין ולא מטעם חומרא דכל קבוע כמחצה וכו' ואסור בכל דבר ואינני מבין דבריו דמה קבוע איכא מאחר שלא נודע חתיכו' הטריפות בין הכשרות א"כ בטלים ברוב דלא שייך קבוע אלא כשהאיסור ניכר במקומו וא"כ יפה כ' הרשב"א ונר' דוקא במקולין הוא שהחמיר משום דהוא מלתא דאוושא ביה ואיכא למיחש לתקלה אבל כל שאר תערובות שנתערבו לאדם בביתו טריפות אם אינה ראויה להתכבד בטלה ולא גזרינן אטו ראויית להתכבד: