אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן כג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן כג

סימן כב

דין ט' חניות מוכרות בשר שחוטה ואח' מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן וא"י מאיזה מהן לקח ספיקו אסור אפילו בחתיכה שאינה ראויה להתכבד משום דכל קבוע כמחצ' על מחצה דמי ובדבר המעורב נמי אם הוא חה"ל וכל דבר חשוב אמרינן נמי כל קבוע כו' וכל הפורש מהם אסור ואפי' פירש מעצמו מאחר שאין האיסור ניכר גזרינן שמא יקח מן הקבוע אבל כשהאיסור ניכר במקומו כגון ט' חניות כו' אז כשנמצא מותר אפי' חה"ל דאמרינן מרובא פריש ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע הניכר דברשיעי לא עסקינן:

פסק כת' התו' והרא"ש אחריהם הא דאמרי' כשא"י מאיזה מהן לקח דספיקו אסור משום דכל קבוע כמחצה וכו' אע"ג דבכל דבר יבש חד בתרי בטל היינו כשהם מעורבין יחד ולא מינכר איסורא אבל כשהאיסור ניכר במקומו לא שייך ביה ביטול ובדבר המעורב נמי היכא דחשיבא דלא בטיל אמרינן כל קבוע כמחצה וכו' כדאמרי' בפ' התערובו' גבי ב"ח דחשיב ולא בטלי דפרי' ונמשוך ונקריב חד מינייהו ונימא כל דפריש מרובא קא פריש ומשני משום דהוה ליה קבוע וה"ה לכל הדברים החשובין כגון חה"ל או בריה או דבר שבמנין בכלהון הוה קבוע וכל הפורש מהן אסור ומ"מ אם פירש קודם שנודע התערובות אפי' לדברי ר"י שרי וכמ"ש הטי"ד להדיא וז"ל ומיהו דוקא כשפירש אחר שנודע התערובות אבל אם פי' קודם שנודע התערובות מותר דבהא לא שייך למגזר שמא יקח מן הקבוע דהא אכתי כולם בחזקת היתר הם ואפי' אם פירש לפנינו מותר כיון שעדיין לא נולד הספק א"כ לא נולד הספק במקום קביעת ותלינן דמרובא פריש דכל זמן שהן בחזקת היתר אין חלוק בין פי' לפנינו ובין פי' שלא לפנינו ע"כ וכ"כ הרא"ש בתשובה דברי ר"י עיקר וכו' תו כ' הרא"ש אהא דאמרינן ה"נ בנמצא ביד גוי וא"ת אמאי לא גזרינן בנמצא ביד גוי גזירה שמא יטול מן הקבוע כדאמרי' בפ' התערובות דפריך ונכבשינהו דניידי ונימ' כל דפריש מרובא קא פריש ומשני גזרה שמא יקח מן הקבוע וכ"ת התם נמי אם פירשו מעצמן שרי אבל לכתחלה אסור לעשות כן גזירה שמא יטול מן הקבו' א"כ אמאי ירעו עד שיסתאבו כיון דפירשו מעצמן מותרין וכן הא דאמרינ' התם גבי כוס של ע"ז שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורות פי' אחד מהן לרבוא ומריבוא לריבוא כולן מותרין ל"ל שנתערב לריבוא מכי פריש יהא מותרין ואע"פ שלא נתערב דמרובא פריש אלמא משמע דאסור גזירה שמא יקח מן הקבוע ולא מסתבר לחלק בין קדשים וע"ז לשאר איסורא וי"ל דהכא שהאיסר ידו' במקומו לא חיישינן שמא יקח מן הקבוע דמידע ידעי דכל קבוע כמחצה וכו' וגם כל אדם נזהר ליקח משם כיון שידוע שיש חנות א' מוכרת נבלות עד שיודע שמן הכשרות הוא לקח אבל כשהאיסור מעורב בהיתר אי שרית ליה כי פירש אתי ליקח מן הקבוע ור"ת לא סובר חילוק זה וכשנכנס זאב לעדר ודרס בהן ב' או ג' לעיני הרואה ולא נגע באחרים היה מתיר כל חד וחד דפריש ולדידי' צריך לחלק בין קדשים לע"ז לשאר איסורין ולא מסתבר כן בשאלתות דר"א בפ' ויקרא ואלו אערוב ס"ד אפילו אחד ברבבות כולן אסורין ואי איבדור מינהון רובא לחדא דוכתא ומיעוט לחדא דוכתא אמר איסורא בהנך רובא איתנהו ומיעו' שריין ואי משקל חוטרא ובדרינון אסור דלמא אתי למשקל מן הקבוע למיכל כדתנן כ"ה שנתערבו כו' ולא ירד לחלק ולדקדק כמו שדקדק ר"י אמאי ירעו עד שיסתאבו וכן מההיא דכוס של ע"ז נר' דהלכה למעש' כדברי ר"י ע"כ והנה דברי ר"י עיקר כמ"ש הרא"ש וכ"ד כל האחרונים להחמיר ואף שרשב"א הסכים כר"ת מ"מ המדקדק בחידושים משמע שמה שהכריע כר"ת כי היה נ"ל דלפי' ר"י אסור אף בלקח מן המקולין קודם שנדע הספק וע"ז שדי ביה נרגא וכבר כ' שלית' אלא כמ"ש הרא"ש דאף לדברי ר"י שרי היכא שלקח קודם שנולד הספק ולענין ספק דרו' שנתערבה כ' לעיל בפ' א"ט סימן ע"ח ומ"מ באו"ב פסקינן דליכבשינהו כדי ניידי ושרי כמ"ש שם על כוי ויתר מדיני' אלו נכתוב בס"פ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה