אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן יח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן יח

סימן יז

דין ג"ה אסור בהנאה אבל שומנו וקנוקנות אינן אסורים בהנאה ומיהו האידנא נוהגי' לשלוח ירך שג"ה בתוכו שאין מחזיק לו טובה בשביל הגיד וק"ל אין בגידין בנ"ט כדלקמן:

מתני' שולח אד' ירך לנכרי וג"ה בתוכו מפני שניכר מקומו כ' הרא"ש וז"ל כ' הרמב"ם ז"ל דג"ה מותר בהנאה וחכמי לונבי"ל ז"ל השיבו על דבריו ואומר דאסור בהנאה ופלוגתא דתנאי' היא דתניא ג"ה מותר בהנאה דברי ר"י ור"ש אוסר ור"י ור"ש הלכ' כר"י ובפ"ק דפסחים פריך לר"א דאמר לא יאכל איסור הנאה משמע והרי ג"ה דרחמנא אמר ע"כ לא יאכלו בני ישראל את ג"ה ותנן שולח אדם ירך לנכרי שג"ה בתוכו ומשני קסבר ר"א כשהותר נבילה היא וחלבה וגידה הותרו הניחא למ"ד יש בגידין בנ"ט אלא למ"ד אין בגידין בנ"ט מאי איכא למימר מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנ"ט ר"ש היא דתניא האוכל ג"ה של בהמה טמאה ר"י מחייב שתים ור"ש פוטר ור"ש ה"נ דאסור דתניא ג"ה מותר בהנאה דברי ר"י ור"ש אוסר ואי הלכה כר"א דאמר לא יאכלו איסורי הנאה משמע צ"ל דג"ה אסור בהנאה דאנן ק"ל אין בגידין בנ"ט וליכא לשנויי כשהותר' נבילה היא וחלבה וגידה הותרו מ"כ בשם הר"ר יונה ז"ל שאסור בהנאה וכ' שיש לו ראיה מפסחים ולא כתב הראייה ונראה שסובר הלכה כר"א ולכאורה נראה דהלכה כחזקי' דאמר לא יאכל דוקא איסור אכילה משמע דחזקי' רבו של ר"י הוה והלכה בכ"מ כחזקיה כנגד ר"י וכ"ש כנגד ר"א תלמיד של ר"י גם רי"ף ז"ל לא הביא בפסחים אלא דברי חזקיה וכו' ע"ש באשר"י ובאורך בפירקן (דף קס"ז ע"א) ונרא' שמותר בהנאה עכ"ד ואומר אני שיפה דקדק אלא שלפי דיקדוק זה נשמע שהרמב"ם חוץ לכבודו לא ירד כ"כ לעומקו של הלכה שהרי הוא פסק דג"ה מותר בהנאה נמצא שפסק כחזקיה ובפ"ח מה"מא כ' כר"א להדי' כ"מ שנ' לא יאכל כו' ופסק נמי דחולין שנשחטו בעזרה דרבנן והיינו כר"א והאמת שבפ' מרובה סימן כ' הוכחתי שחולין שנשחטו בעזרה דרבנן כדברי הרמב"ם ואף התו' שכ' בפ"ק ג' דקידושין בשם ר"י שהן דאוריית' כתבו במרובה שהן מדרבנן נמצא לפי דיקדוק זה של הרא"ש דהלכה כר"א גם בלא"ה נר' דהלכ' כר"א ולא כחזקיה מדקמסקינן בפ"ד וה' גבי השור יסקל שאסור בהנאה כר' אבהו דא' כ"מ שנ' לא יאכל אחד איסור אכילה כו' וכן מסיק ג"כ אחמץ ואינו מזכיר דברי חזקי' שהרי הוא נזכר בתחילה בפלוגתא אלא תפס כלל אדר"א דאמר כ"מ שנ' לא יאכל כו' לפי שהלכת' הוא ע"כ ראוי להזהר בו אפי' להאכיל לחתול ומ"מ נר' דוקא בגוף ג"ה אבל לא בשומנו וקנקונית אינו אסור אלא לבני ישראל ומשום קדושות שנהגו בו איסור אכילה אבל לא בהנאה ומ"מ לפי מה שאסרינן ג"ה בהנאה מתני' דשולח אדם ירך לנכרי אתי' כר"י דמתיר ג"ה בהנאה ולא כר"ש וכ"כ התו' להדיא וז"ל ואין לתמוה על מה שמוכרין ניקור בשר לגוים אע"פ שמעורב בו גיד דגוי אינו נותן מעות אלא על דבר שיש בו נ"ט ולא על הגיד ומיהו ירך שלמה אסור לשלוח לגוי לפי שמכבד בה טפי שהוא שלימה ומתני' דשולח אדם ירך לנכרי כו' מוקי לה התם דלא כר"ש דאמר אין בגידין בנ"ט וג"ה אסור בהנאה ע"כ ויראה להדיא מן התוספ' דס"ל דג"ה אסו' בהנאה מאחר דק"ל אין בגידין בנ"ט וצריך לדקדק מה שהאידנא אין נזהרין בזה לשלוח ירך לנכרי אף שהג"ה בתוכו ויראה לפי שהאידנא אין מחזיק לו טובה בעבור זה גם בסוגיא דהכא משמע שיותר מחזיק לו הנכרי טובה כשהוא שולח לו מתוקנת ומנוקרת כמו שראוי לאכול לישראל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה