ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן ג
דין דלובן כוליא נוטל מה שחוץ לכוליא אבל מה שמתפשט בתוך החריץ א"ע ליטול רק המחמיר ורוצה לנהוג מידת חסידות נוטלו זה מדינא אבל כבר נהגו לאסור ולחטט אחריו:
מסקינן בסוגיא לובן כוליא ר' ור"ח חד אסיר וחד שרי רבה ממרטט ליה ר"א גאים ליה אמר אביי כוותיה דר"א מסתברא דאמר ר' אבהו אמר ר"י א"ש חלב שהבשר חופה אותו מותר אלמא שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים ה"נ שעל הכליות ולא שבתוך הכליות ושרי אפילו מדרבנן אלא שרש"י כ' בלובן כוליא הלך אחר המחמיר לשרש כיון דלא איתוקם הלכתא כרב אסי והמחמיר יחמיר והמיקל לא הפסיד ויפה כתב דלא אתוקם הלכתא כר"א כו' אע"ג שהרי"ף פסק כר"א משו' דסייעה אביי ואמר כוות' דר"א מסתברא מדר"י א"ש כל חלב שהבשר חופה אותו כו' אין זו ראיה דהא ר"י גופיה מסיק לקמן בסוגיא אנא לא טבחא ולא בר טבחא אנא ונהירנא כדהוו אמרי ביה מדרשא בהמה בחייה איפרוקי מפרקי פיר' כשהיא הולכת אבריה נעי' והמתניים פעמים הן נמשכין כלפי מעלה והכסלים למטה ואין החלב נכס' באותו הבשר המתניי' משמע להדיא דאי לא הוו הא דבהמה אפרוקי מפריקי הוי שרי משו' חלב שהבשר חופה אותו ואפ"ה ר"י הוי ממרטט ליה וכ' התו' שצריך ליתן טעם למה החמיר בלובן כוליא יותר משאר חלב שהבשר חופה בשלמא חוטי שבחלבי' אסורין מדרבנן יש טעם לגזור בהן דדמיין יותר לחלב מחוטי הכליות ולא נתנו טעם על זה והרא"ש כ' וז"ל ור' יונה פי' דמחמיר היה ר"י ואביי דאמר כוותיה דר"א מסתברא דינא דאורייתא קאמר ע"כ ראוי להחמיר ע"כ אבל ס"ס קשה אמאי החמיר ר"י מאחר דק"ל חלב שהבשר חופה אותה מותר לגמרי אפילו מדרבנן אלא נרא' עיקר כמ"ש הר"ן וז"ל דלא דמי חלב שבתוך הכליות לחלב שבתוך הכסלים דכיון דכסלים עצמן לא קרבין אם איתא דחלב שבתוך הכסלים שמיה חלב כי היכי דכתב רחמנא שעל הכסלי' ה"ל למיכתב שבתוך הכסלים מה שאין כן בכליות דלעולם חלב שבתוך הכליות שמיה חלב והאי דלא כ' רחמנא שבתוך הכליות משום דלא צריך דכליות עצמן קריבין הן וכ"ד הר"ז הלוי והרב ב"הת וז"ל ול"נ דאם אית' דאיכא למדחי' לסיוע' דאביי לא הוי שתיק גמרא מיניה למימר ולא היא א"ו כרב אסי ק"ל דגאים ליה ודרבא ור"י ל"ק דאינהו מחמת חסידות בעלמא הוי ממרטט ליה והיינו דקאמר רבה ממרטט ליה ור"י ממרטט ליה ולא קאמ' רבה ור"י אסרי וכי קאמר אביי כוותיה דר"א מסתברא לאו לאפוקי מדרב' ור"י דמדינ' אינהו מודי לר"א אלא לאפוקי ממאן דאסר בפלוגתא דר' ור"ח ע"כ וזהו קרוב לסיומה דברי רש"י המחמיר יחמיר מכח חומרא יתירא כמו שהחמיר ר"י אע"פ שגם הוא ידע דשרי אפי' מדרבנן והמיקל לא יפסיד שהרי אף הוא לא עשה אלא מידות חסידות ולחומר' יתירא ובכל מקומות אשכנז נהגו בו איסור גמור: