אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן קכג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן קכג

סימן קכב

דין שרצים הגדילים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות מותרי' אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת ושוחה ושות' ואינו נמנע אע"פ שיזדמנו לו תולעים לפיו ודוקא שוחה כו' אבל בכלי אסור לשאוב אבל שרצים שבחריצין ונעיצין אסור:

פסק ת"ר ממשמע שנאמ' אכול את שיש לו שומע אני אל תאכל את שאין לו וממשמע שנ' אל תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו ולמה שנאן לעבור עליו בעשה ול"ת את זה תאכלו מכל אשר במים מה ת"ל שיכול שלא התיר הכתוב לאכול מן המים אף בלא קשקשת וסנפיר אלא בכלי מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע ת"ל את זה תאכלו מכל אשר במים פי' שאינו חושש שמא יזדמן לתוך פיו תולעים שבמים וכת' הרא"ש י"א דוקא שוחה ושותה אבל בכלי אסור דילמא פריש אדופני דמנא וי"ל דאורחא דמילתא דקתני וה"ה בכלי נמי מותר ולא חיישי' דילמא פריש אדופני דמנא כל כמה דלא חזינן דפריש ולקמן בשמעתי' משמע דכל היכא דאם פריש אסור חיישינן דילמא פריש וא"כ אסור לשאוב בכלי דשמא פריש אדופני דמנא ובכלי ששואב בו לא שייך לומר היינו רביתייהו שהרי התולעת לא גידל בתוכו ומסיק בסוגיא היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו וגו' בימים ובנחלים אותה תאכלו בימים ובנחלים הוא דאית ליה סנפיר וקשקש' אכול דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול כו' ואימא במים כלל ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין חריצין ונעיצים לא במים חזר וכלל הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו א' רבינא כדאמרי במערבא כ"מ שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל בימים כלל בימים ובנחלים פרט במים חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מים נובעים אף כל מים נובעי' מאי רבי חריצים ונעיצי' לאיסורא ומאי מיעט בורות שיחין ומערות להיתירא דבי ר"י תנא במים במי' פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעוט וריבה במים ריבה בימים ובנחלים מיעוט במים חזר וריבה מאי רבי רבי חריצים ונעיצים לאיסורא ומאי מיעט מיעט בורות שיחין ומערות להיתירא וכו' ופי' התו' דלתנא דבי ר"י דורש ריבה ומיעוט וריב' מרבה לאיסור אפי' חריצים ונעיצים שאינן נובעים ותנא דבי רב דדריש כללי ופרטי מרבה מתאכלו להיתיר' אפי' חריצים ונעיצים כיון דאינן נובעי' וכ' הרא"ש לפ"ז נר' דהלכה כתנא דבי רב כי היתה שגורה בפי כל והיא עיקר כנגד תנא דבי ר"י והרמב"ם כ' שחריצים ונעיצים אסורי' אפי' אם אינן נובעים וכ' המ"מ שכ"פ הרשב"א ומשום דס"ל כתנא דבי ר"י דפליג את"ק ואזלינן לחומרא וצ"ע שהרי בכל דוכתא ק"ל הלכה כת"ק ונר' בעיני מאח' שתנא דברייתא דתנא מתתיה מסייע ליה דלת"ק לא שייך לומר מה ראית' ולומ' מפני שהן עצורי' בכלי' אלא הל"ל דאיבעי ליה לריבוייא חריצים ונעיצים טפי לאיסורא לפי שהם נובעים בימים ונחלים וכדמסיק לעיל להדיא בסוגיא אלא ע"כ צ"ל דהני חריצים דהכא איירי באין נובעין ולהכי פרי' בזמן שאין נובעין מה לי בורות ושיחין ומערות מ"ל חריצים ונעיצים ומשני דחריצי' ונעיצים אע"ג דאין נובעין דמו טפי לימים ונחלים שאין עצורים בכלים אבל בורות שיחין ומערו' עשוים ככלים דמו לכלים וכן עיקר ובש"מ חריצי' ונעיצים פירש"י בפ' ש"ש את הפרה בור עגול הוא שיח ארוכה וקצרה מערה מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה חריצים מרובעים כמערה ואינן מקורין אלא כל פיו פתוח נעיצים קצרו' מלמטה ורחבים מלמעלה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה