אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן קכ

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן קכ

סימן קיט

דין ביצים הטרופים בקערה ונמצא קורט דם על החלמון ולקחו החלמון שהיה ק"ד עליו אפ"ה הכל אסור ואם לא היו טרופו' ומצא על ההלמון שלא על הקשר אז יקח הביצה עם החלמון ויזרק והשאר מותר ואם בצים שבורות יחד ולא טרופות ונמצא דם באחד מהם בקערה יקח הכשרים כל אחד בפני עצמו וישאיר אותה אשר בה דם בקערה:

פסק כתב הרא"ש בתשובה בצים הטרופות בקערה ונמצא ק"ד על החלמון של א' מהם ולקחה האשה החלמון שהי' ק"ד עליה וזרקתו אם המותר שבקערה מותר אם לא תשוב' יראה לי כל בצים טרופות בקער' אינו ניכר אם היה דם על החלבון או על החלמון שמא היה חוץ לקשר דשדא תיכלא בכוליה וספיקא דאוריית' לחומרא ואפי' כשלקח החלמון החלבון שהוא דק וצלול נתערב ונשאר בקער' ונעשה הכל אסור עכ"ל וי"ל אם היו טרופות היאך יכולה האש' ליקח החלמון שעליו הק"ד ולזורקו הרי טרוף ומעורב היה ובודאי איירי שאחר שהתחילה לטורפן ראתה הדם על אותה חלמון שעדיין היה שלם ומ"מ היה חושש הרא"ש לאיסור שמא דם זה היה בקשר החלבון וחוצה לו אלא ע"י שטרפן נעקר מעל החלבון ובא לחלמון וי"מ אמאי לא חשש שמא היה על קשר של חלמון שאסורה ג"כ כל הביצה וי"ל כיון דהחלמון היה שלם מוכח' מילתא שלא נטרף וליכא למיח' שהיה בקשר אבל בחלבון שהוא צלול איכ' למיחש שמא בו היה הקורט הזה וע"י טרופה נעקר משם והולך לחלמון משמע הא לא היו טרופין כלל הוה שרי ומסתמא תשובה זו כ' לשיטת רש"י אבל לדעת הרי"ף אפילו בלא טעם דעקירה הכל אסור מכח חלמון ובספרו נמי פסק להחמיר כדעת הרי"ף ועוד אומר אני שאם לא היו טרופות ומצא על החלמון שלא על הקשר שיקח הביצה עם החלמון ויזרקנה והשאר מות' מאחר שלדברי רש"י והרא"ה שרי ודבריהם עיקר אלא שאנו מחמירין נמי כדברי הרי"ף א"כ לא חיישינן כולי האי להחמיר בתערובת שיתערב מעט ממנה לתוך שאר הביצי' אבל כשהתחילה כבר לטרוף אפי' מעט אסור דבספקא דאורייתא ראוי להחמיר וכ' בהג"מר בצים שבורות יחד ולא טרופות ונמצא דם בא' מהם בקערה יקח הכשרי' כל אחד וא' בפני עצמו וישאיר אותה אשר בה הדם בקערה שא"א ליקח ביצה מעם חברתה שלא ישאר בתחתון מן העליון קיימא ומוטב שישאר בקערה מן הכשרים עם שאינה כשרה ולא ישאר משאינה כשרה כלום עם הכשרים שבקער' ע"כ ואומר אני שהרא"ש נמי מודה בכה"ג דשרי דלא אסר אלא בטרופות ולא בשבורות כדפרי' לעיל וא"ל מה יש לנו לחוש בתערובות אפי' היה דם מן הקשר וחוצה לו דאסור לכ"ע ס"ס שאר הביצה מותרת מן התורה אלא שמדרבנן אסורה ולמה לנו למיחש לכולי האי וי"ל מאחר דאנו אוסרין הדם משום ריקום אין לעמוד על הדבר עד כמה היה הריקום ואיכא למיחש בכל הביצה והא לך מ"ש הרשב"א בתשוב' וז"ל אין דם ביצים אסור אלא כשהוא בעינו ומשום מראית העין אבל אינו אוסר תערובתו ומיהו דוקא בשלא נתרקמה ואפי' התחילה להתרקם דמה אסור דאורייתא דאין זה דם בצים אלא דם בשר וזהו שסמכה עלינו את הכל לפי שאין אנו בקיאין בדבר ע"כ והיינו כמ"ש שאם נמצא דם על הקשר ונתפשט חוצה לו וכ"כ בת"ה שזהו חשש ריקום ולפי מ"ש לעולם איכ' חשש ריקום בנמצ' על החלבון כ' עוד הרשב"א בתשו' אם נמצא דם בביצה ששמי' על החמין להצטמק הדבר פשוט שאין התבשיל נאסר משום דכיון דאין במקום הביצ' רוטב לא עדיף מצלי שאינו אוסר אלא כדי קליפה וקליפת הביצה עצמה לא גרע משיעור קליפה ולא עוד אלא אפי' היתה קלופה כיון שרוטב שבקדרה אינו עולה למעלה מהכסוי אין מה שבקדירה בולע ממנו דלא עדיף מחתיכה שבתוך הרוטב בשלא ניער וכיס' ע"כ וכל זאת לפי סברתו אבל לפי מ"ש לקמן בפ' ג"ה אי"ה דאפי' צלי וחם לתוך חם חשבינן כבישול ואוסר עד ס' ה"נ אוסר עד ס':

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה