ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן קט
דין נטלה הנוצה אפי' ניטלה כולה עד שנעשה ערום כשרה א"ל שדעתו קצה עליו:
פיסקא ניטלה הנוצה א"ר יוחנן ר"י ור"י אמרו דבר אחד ר"י הא דאמרן ר' ישמעאל הא דתנן ר"י אומר אף הנוצה מצטרפת לעניין פיגול אמר רבא דילמא לא היא כו' כ' הכל בו דה"ה בעוף אם נמרטו הנוצות הסמוכים לבשר דטריפה דהוי כמו גלודה בבהמה וכ"ד ב ב"הע וכן משמע דס"ל דרבנן ל"פ עלי' ותימא א"כ ה"ל למיתני גבי א"ט ועוד מדאמר ר"י ר"י ור"י אמרו דבר אחד הוי שיטה ולא קי"ל הכי ואף דרבה קא מתמה עליה מנ"ל הא מ"מ ל"פ עליה ובודאי לר' יוחנן קים ליה הכי מרבותיו או יש לו ראייה ממקום אחר ועוד נהי דרבה פליג דלא הוי שיטה מ"מ שמעינן דדברי יחידאי נינהו ומסתמא הלכה כרבנן שאין הנוצה מצטרפת ה"נ אין הלכ' כר"י אפי' לא אמרו וכ"פ הרשב"א והר"ן דאין הלכה כר"י ומהרא"י כ' בת"ה דנר' דהא דר"י לא סלקא אליבא דהלכתא דתלמודא מייתי עובדא דר"ש בן חלפתא הנך דברי ר"י וכן בכל פסקי הגאונים לא כתבו ולא מנו טרפות זה כלל אך בא"ז משמע דס"ל כר"י כו' ומ"מ נרא' דאפי' לר"י היכא שמחמת שומן נשרה כל נוצות העוף עד שנעשה ערום בכל גופו כשר דכיון דמחמת שומן אירע לה כן אית לן למימ' דמידי דמשתכחה לא מיטרפה כו' והאריך ואין צורך דבכל עניין כשרה אם לא שדעתו קצה עליו: